קטגוריות
הבלוג של עדי
תגים
,

על המחבר

עדי פרבר, מאמן בגישת different is the NEW better. מאמן אישי מוסמך ב"תות תוצאות ותקשורת" של אלון גל ובוגר סדנאות רבות, שחקן ומנהל הייטק לשעבר שהתאהב בעולם הקואצ'ינג. כותב טור אישי בפורטל תל אביב. מעביר תהליכים אישיים מרגשים ומקדמים שהופכים את האחר שבך ליתרון שלך! עובד עם קהלים שונים כמו אמנים ויוצרים, חברי הקהילה הגאה ובני משפחותיהם, ישראלים בחו"ל, בעלי עסקים קטנים וכל מי שמרגיש "אחר" מכל סיבה שהיא, מתוך האמונה שאחר זה הטוב החדש.

הפגישה שלי עם רבין וטיפול בדעות שונות.

הפוסט נכתב בתאריך 4 בנובמבר 2012, בשעה 20:00, על ידי עדי פרבר

בעודי מחכה וסופר את הימים לתאריך 12.12.12 בתקווה שלא יגיע סוף העולם באמצע תהליכים אימוניים מרתקים עם המתאמנים שלי. התעוררתי הבוקר לתאריך שצלצל אפילו חזק יותר מהשעון המעורר המיושן שלי. מעטים התאריכים שחקוקים לי בזיכרון. אני לא מאלה ששולפים תאריכים ותודה לפייסבוק שבזכותו נמנעו הרבה עוגמות נפש בשנים האחרונות. ה 4.11 הוא אחד מאלו מאלו שטבועים עמוק בתודעתי, גם אם מישהו החליט לייצר בלבול ולקיים את העצרת בכיכר לפי התאריך העברי.

 

הרגעים בחיים בהם מצטלבים בעל כורחנו חיינו האישיים עם רגעים היסטוריים תמיד ישארו מיוחדים. מאותו רגע ועד סוף חיינו נפיק הנאה מפוקפקת במענה על השאלה "איפה היית כש…?". אני הייתי בן 17 עם מודעות פוליטית של זוג נעליים, ימין ושמאל. עם זאת, זכורה לי ההתרגשות באוויר כשצפינו בתמונה שלו לוחץ יד עם חוסיין מלך ירדן במעמד חתימת הסכם השלום. היתה תחושה שאנחנו בפתחו של עידן אחר או כמו שאמר פרס בזמנו "מזרח תיכון חדש". בסופו של דבר הוא לא טעה ובאמת קיבלנו מזרח תיכון חדש, רק אחר מאיך וממה שהוא דמיין.

 

עם כל הכבוד להשיגיו ההיסטוריים של רבין, הזכרון האישי שלי ממנו הוא כשאספתי תרומות מדלת לדלת בגיל שלוש עשרה. בקומה העליונה של אחד הבניינים עמדו שומרים שלא הסכימו שאגיע לדלת הדירה האחרונה בבניין. הם הסבירו שכאן גר יצחק רבין ומשפחתו ואני לא הבנתי למה אי אפשר להתרים את רוה"מ. היה זה עוד אחד מהמקרים בהם ההתעקשות השתלמה, וקיבלתי אישור להגיע לסף הבית. דפקתי בדלת בהתרגשות ובגאווה ולא אחר מאשר יצחק פתח לי את הדלת ואמר: "אני מצטער, אשתי מטפלת בכספים…". הוא סגר את הדלת ואני חזרתי להתעניין בסלבס אמיתיים כמו אביב גפן, מדונה ודובי גל.

הדרך של הקואצ'ינג לטפל בדעות שונות

רצח כתוצאה מדעות שונות הוא מיותר

 

סרק, סרק, סרק. לאחר הרצח התמלאתי בכעס גדול על כך שראש ממשלה בישראל נרצח ע"י אזרח חובש כיפה שלא הסכים עם דעותיו. חזרתי לבית הספר בהרגשה שהמציאות עלתה על כל דמיון ושמשהו בתחושת הביטחון הכי בסיסית הופר. אותה "דמוקרטיה" שהיתה מושג תיאורטי שלומדים לבגרות נפגעה. הדמוקרטיה שאמורה לקדש את הפלורליזם והחופש להביע דעות שונות. באופן טבעי לא נסכים עם כולן והשיח שנוצר הוא זה שמאפשר לנו ללמוד, להתעצב ולהתפתח כמדינה.

 

אחד הכלים של האימון האישי הוא טיפול בדעה שונה. מטרתו למנוע ויכוח בסיטואציה בה אין הסכמה על דעה. השלב הראשון, הבסיס לתהליך זה, הוא מתן לגיטימציה לשתי הדעות. לאפשר לעצמנו לחשוב אחרת ממישהו אחר ולאפשר לצד השני לחשוב אחרת מאתנו. לרב אנחנו מדלגים על השלב הזה ומייד מתעצבנים, כועסים ולמעשה הופכים להיות הדעה שלנו. כמובן שדרך זאת לא מביאה תוצאות רצויות בחיים שלנו ואינה מקדמת אותנו.

 

רבין וחוסיין ודאי עשו את ההפרדה בין דעותיהם לטובת החזון המשותף. יגאל אמיר הפך להיות הדעה שלו בצורה מוקצנת. להבדיל אלפי הבדלות בואו נבחן את עצמנו כיצד אנחנו מתמודדים במקומות בחיים שלנו בהם אין הסכמה. שימו לב כיצד מופיעה הכוחניות ומתחיל הקרב כשאנחנו מתחברים עם הדעות שלנו. האם מישהו יוצא מורווח מההתנהלות הזאת או שאפשר אחרת? אני מאמין שאם נתנהל אחרת באי ההסכמות עם בן הזוג שלנו, עם בני משפחה והחברים הקרובים אז עם הזמן גם יהיה אחרת במדינה שלנו. למה את זה לא לימדו אותנו בבית הספר?

 

אשמח מאוד לקבל ממך פידבקים ושאלות.

הרשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על תכנים חדשים והטבות בלעדיות או צרו קשר עכשיו והתחילו להתאמן יחד איתי בטלפון 054-2321933 או במייל info@dib.co.il

 

אם אהבתם לחצו על "like" ושתפו גם ברשתות החברתיות

Comments

comments

2 תגובות ב- “הפגישה שלי עם רבין וטיפול בדעות שונות.

שתפו אותי במחשבות שלכם על התוכן בפוסט