קטגוריות
הבלוג של עדי
תגים
,

על המחבר

עדי פרבר, מאמן בגישת different is the NEW better. מאמן אישי מוסמך ב"תות תוצאות ותקשורת" של אלון גל ובוגר סדנאות רבות, שחקן ומנהל הייטק לשעבר שהתאהב בעולם הקואצ'ינג. כותב טור אישי בפורטל תל אביב. מעביר תהליכים אישיים מרגשים ומקדמים שהופכים את האחר שבך ליתרון שלך! עובד עם קהלים שונים כמו אמנים ויוצרים, חברי הקהילה הגאה ובני משפחותיהם, ישראלים בחו"ל, בעלי עסקים קטנים וכל מי שמרגיש "אחר" מכל סיבה שהיא, מתוך האמונה שאחר זה הטוב החדש.

לגעת בחסד המופלא של האחר

הפוסט נכתב בתאריך 17 בנובמבר 2013, בשעה 15:10, על ידי עדי פרבר

לפעמים בחיים אנחנו עוברים רגעים מכוננים, כאלה שמנבאים את עתידנו או שסוחפים אותנו לנתיב חדש. אצל במאי הקולנוע עמוס גוטמן היה זה אולי הרגע בו בחר לקרוא לסרטו משנת 1983, "נגוע". באותה שנה מחלת האיידס טרם הגיעה לארץ וגוטמן טרם נדבק בה, ונראה שהיתה זאת מעין נבואה שהגשימה את עצמה. אצל גיל זוהר, המתמחה בטיפול באמנות חזותית, הרגע המכונן התרחש כאשר ירד לקנות עיתון שישי ברחוב אוסישקין בתל אביב לפני כעשרים שנים. זוהר התמלא שמחה כשנחשף לתמונה של עמוס גוטמן על שער העיתון, רק מאוחר יותר גילה שהיתה זאת הודעת פטירה. תחושות הצער, אבדן וכאב שחווה הניבו כבר אז החלטה לכתוב ספר.

 

 "נגוע בחסד מופלא" ספרו של גיל זוהר יצא לאור בימים אלו, עשרים שנים אחרי אותו רגע שקשר את גורל השניים שמעולם לא הכירו. הספר משלב את סיפור חייו ויצירתו של גוטמן, אותו בדק זוהר בעבודת מחקר, כמקרה ייחודי של טיפול באמנות. הספר נפתח בסקירה של שני הנושאים, איידס וטיפול באמנות. הוא מתמקד בתהליכים הנפשיים והחברתיים המורכבים של המחלה הגופנית, ואת השפעתה על הומוסקסואלים. זוהר מציע בספרו את האמנות כדרך התמודדות, ביטוי וטיפול בפן הנפשי של המחלה.

 

עמוס גוטמן פורץ דרך בחברה ובקולנוע הישראלי

הנוגע בחסד מופלא, על ספרו של גיל זוהר

טיפול באמנות, הוא התמקדות בדימוי ובתהליך הקיים ביחסי הגומלין בין המטפל, היוצר והיצירה האמנותית. זוהר מסביר ששפת האמנות מאפשרת לחולה לקבל תמיכה רגשית, גם אם גופו לא יחלים. הטיפול מבוסס על העלאת רגשות מהלא מודע אל רמת התודעה, והתעמקות בהם. גם כאן עושה זוהר סדר והבחנה בין גישות שונות בהתפתחות הטיפול באמנות. "בכל אדם חבוי דחף מולד או מניע להבעה יצירתית" אומר זהר, בעוד בספרו הוא מתמקד במדיום האמנותי-קולנועי בפרט. כך לוקח אותנו למסע מרתק של קבלת החיים, האחר ומחלת האיידס בפרט.

 

בהמשך הספר מביא זוהר ניתוח מקסים ורגיש של היצירה חסד מופלא. הוא מתאר בצורה נפלאה את החברה הישראלית של שנות ה-80, שסירבה לראות ולהכיר במורכבותה. גוטמן היה הומוסקסואל גלוי, והראשון שחשף לראשונה את דמות ההומוסקסואל בקדמת המסך של הקולנוע הישראלי. האומץ של גוטמן להביע באומץ רב את עולמו של האחר ולהפוך אותו למרכז בסרטיו, היא גם הסיבה למחיר הרב ששילם. מבקרי הקולנוע דאז התקשו להתמודד עם יצירותיו, הוא לא קיבל מימון לסרטיו והתמודד עם קשיים כלכליים, וערוץ 1 לא נתן תמורה לאגרה וסירב לשדרם. באופן סמלי הוא נפטר יום לאחר טקס חלוקת האוסקר הישראלי בו זכה הסרט "החיים ע"פ אגפה" בבימוי אסי דיין, על אף שההימורים היו על "חסד מופלא". 

 

החסד המופלא הגיע עם מותו שלימים הפך לבמאי מוערך. אני מאמין שהיום כולנו יכולים להתחבר לסרטיו של גוטמן, שהתגלה כהילד שצעק שהמלך הוא עירום. הוא הצביע באומץ על הייאוש מהמציאות הישראלית הקשה, בזמן שכולם שרו "ארץ ישראל יפה ופורחת". בסרטיו הוא הציב מראה לבעיות, מלחמות, קרעים פנימיים, צביעות ושחיתות של פוליטיקאים. נשמע מוכר? עבור זוהר ורבים אחרים, סרטיו של גוטמן היו הלגיטימציה ליחיד. בזכותם כל מי שהיה לו עולם אחר, גילה שיש עוד מישהו שמרגיש כמוהו שהוא לא כמו כולם. הוא מעולם לא ניסה להיות כמו כולם או להתחנף, למעט הרצון בהכרה ביצירותיו. אם הוא היה חי היום אני משער שהוא יכל להיות הצלחה בינלאומית, בעולם שבו different is the NEW better.  

 

 

הרשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על תכנים חדשים והטבות בלעדיות או צרו קשר עכשיו והתחילו להתאמן יחד איתי בטלפון 054-2321933 או במייל info@dib.co.il

 

 חושבים שעמוד זה יכול לעניין או לעזור למישהו? לחצו על " like" ושתפו אותו ברשתות החברתיות

Comments

comments

שתפו אותי במחשבות שלכם על התוכן בפוסט