קטגוריות
הבלוג של עדי
תגים

על המחבר

עדי פרבר, מאמן אישי, עסקי ומרצה מוביל. מפתח שיטת אימון DIB - different is the NEW better מתוך האמונה שמה שאחר בכל אחד מאתנו זה היתרון להצלחה, ושרק אם נעשה דברים אחרת נקבל תוצאות שונות וטובות יותר. נציג כלי אבחון ואימון חדשני Accumatch בישראל, באמצעותו מציע תהליכי אימון מבוססים אבחון התנהגותי מבוסס מדע, אובייקטיבי ומדויק, מה שמאפשר לבנות לכל אחד תהליך אימון מותאם אישית למבנה המוח, שיהיה אפקטיבי ויביא תוצאות דיפרנט! עדי מופיע במדיות השונות כמומחה בתחומי הקואצ'ינג, בין היתר השתתף בצוות המומחים של תכנית הבוקר 'לבחור נכון'.

משבר הקורונה והשפעתו על התנהגות אנושית – ניסוי חברתי של שינוי התנהגות

הפוסט נכתב בתאריך 3 במרץ 2022, בשעה 8:02, על ידי עדי פרבר

משבר הקורונה והשפעתו הביא איתו אינסוף אתגרים והתמודדויות בחיים האישיים והמקצועיים של כל אחד ואחת מאתנו. מחוסנים, לא מחוסנים – למה כל אחד מאתנו מגיב אחרת מול מסרים של הפחדה ואיך זה קשור למוטיבציות והטיות אישיות שמכתיבות באופן אוטומטי ולא מודע את ההחלטות וההתנהגויות שלנו.

 

משבר הקורונה והשפעתו הוא בעיני קודם כל מגפה אנושית, ממש כך! כולנו נקלענו בשנתיים האחרונות לנסיבות חדשות ומאתגרות. נאלצנו להתמודד עם עולם משתנה, הגבלות וסגרים, אתגרים עסקיים, אי ודאות, תסכול. כל אלו ועוד הם מצבי לחץ שמהוויים טריגרים חזקים במיוחד לדפוסי התנהגות אוטומטיים. למזלי המתאמנים האלופים שלי לא נתנו לווירוס המסתורי לעצור אותם מהצלחה. הם שמרו על סטייט אוף מיינד חיובי ומקדם בעזרת אימון אישי עקבי במהלך התקופה. לא רק שזה מנע רגרסיות בתהליכי אימון אישיים, עסקיים וגם אימון חברות קואצ'ינג שאני מלווה. יותר מזה, הצלחנו להפוך משבר להזדמנות!

 

נדיר שמצאתי את עצמי באימון בנושא של דאגות או פחדים בריאותיים מהנגיף, יחד עם זאת כן מופיעות בחדר האימון דילמות וקונפליקטים בין אישיים בהתמודדות עם משבר הקורונה והשפעתו. "אבא שלי בחרדה מהקורונה ולא מפסיק להציק לי!", שיתף מתאמן שעובר תהליך אימון אישי לעצמאות אישית. "אמא שלי כבר לא עושה בייביסיטר לילדים מאז הקורונה וזה מייצר הרבה קשיים לקדם את העסק", שיתפה אותי בעלת עסק בתהליך אימון עסקי. מנכ"ל בתהליך אימון אישי למנהלים בכירים במסגרת תהליך קואצ'ינג לחברה שעובד על גמישות, הקשבה והכלה מתמודד עם רצון של חברי הצוות לעבוד מהבית כדי להימנע מהאומיקרון. 

 

משבר הקורונה והשפעתו על התנהגות אנושית

 

אני תמיד מסתכל על דברים מזווית של התנהגות אנושית והתמודדות עם שינויים, זה הצד הכי מרתק והמומחיות שלי בעבודה כקואצ'ר. הייתי שמח לעזור לחרדה הקולקטיבית כי אם אתם שואלים אותי זאת המגפה האמיתית. מגיפה שמתאפשרת בעיקר בשל המורכבות של ההתנהגות האנושית. משבר הקורונה והשפעתו יצר שכבות נוספות של מתח וקונפליקטים בתוך מערכות יחסים ומשפחות, שרבות מהן התראו פחות בשנתיים האחרונות. תהליכים דומים התרחשו בחיי אנשים גם בנושאי קריירה ובמקומות עבודה. מזדהים? סביר להניח שהבסיס לא היה יציב גם בתחילת 2020 ולכן הוא לא מתפקד באופן בריא כיום. יחד עם זאת, זאת לא באמת אשמת הקורונה!

 

באופן לא מודע כל אחד מאתנו מקבל החלטות ומגיב לקורונה בדרך אחרת. תגובות, החלטות והתנהגויות אנושיות הן ברובן אוטומטיות ולא מודעות, הטיות אישיות במוח. בעוד שלבישת מסיכת פנים, ריחוק חברתי והגבלות נתפסות כהגיוניות לרבים. אחרים מסתכלים על זה דיפרנט ואפילו יספרו לכולם בלהט שמדובר בהונאת המאה וניסיון לשלוט בנו האזרחים. בזמן שרבים חרדים מהנגיף, רבים אחרים נלחמים על זכויות אדם. החיסונים הפכו בפרט לסוגיה מקטבת במיוחד כאשר התומכים בטוחים ביעילותם ומתנגדים בטוחים שהם פוגעים. למרות שכולנו חשופים לאותם מסרים של משרד הבריאות, כל אחד דיפרנט וחושב ומתנהג אחרת. יש מי שמחכה לחיסון בשקיקה, יש מי שמקבל אותו רק בגלל הכפייה, אחרים עשו זאת למען סולידריות חברתית ויש את אלו שבחרו לא להתחסן.

 
 
משבר הקורונה והשפעתו על התנהגות אנושית
משבר הקורונה והשפעתו על התנהגות אנושית
 

בריאות או נמות? משבר הקורונה והשפעתו של מסר הפחדה

 

אם בחיסונים עסקינן אז משרד הבריאות ומהדורות החדשות חושפות אותנו כבר שנתיים למה שנקרא בעגה המקצועית, מסרים של הפחדה. אלו מסרים משכנעים שמעוררים פחד אצל נמעני ההודעה אל מול מצב הפחד הסובייקטיבי שהם חווים. מטרתו לשנות עמדות, כוונות או התנהגויות. הם עושים זאת באמצעות הדגשת הסכנה והנזק הפוטנציאליים שייפול על אנשים אם לא יאמצו את המלצות ההודעות. אלו בדיוק אותם מסרים שנחשפתם אליהם בקמפיינים פוליטיים וציבוריים. גם בקמפיינים פרסומיים כמו מניעת עישון, שתיית אלכוהול תחת נהיגה, קיום יחסי מין בלתי מוגנים וכו'. לא פלא שהשימוש בהם הוא לעתים קרובות נושא מקטב.

 

מחקרים שנערכו בששת העשורים האחרונים הציעו קשת מגוונת של נקודות מבט על מידת האפקטיביות של מסר הפחדה והשפעתו על שינוי התנהגותי. רובם מצאו שפנייה דרך פחד כן יעילה בהשפעה חיובית על גישות, כוונות והתנהגויות. הנתונים הראו כי האפקטיביות של פניות לפחד גדלה כאשר המסר כולל טיעונים משכנעים על סבירות לתוצאות שליליות, אם לא יאומץ אמצעי מסוים ו/או בהוכחות לכך שאימוץ האמצעי יבטל את האיום. כמו כן נמצא שהעברת המסר אפקטיבית יותר בשכנוע כאשר מפגינים רגישות ובזה משרד הבריאות פחות חזק…

גם לחומרת המצב כפי שמשתקפת ממסר ההפחדה יש השפעה על יעילותו בשכנוע קהלים. רמות נמוכות של פחד יהיו פחות מניעות ולכן פחות אפקטיביות מרמות גבוהות של פחד. יחד עם זאת, גם שימוש ברמה גבוהה מדי של הפחדה יגרום להפחתת יעילות המסר. מסרים כאלה אינם אפקטיביים ואף פוגעים ומובילים לתוצאות לא רצויות. זה מעורר הימנעות הגנתית, תגובה שבה נמעני ההודעה מתנתקים מהמסר, נמנעים מחשיפה נוספת למסר ו/או מבזים את המסר מכיוון שהוא מפחיד מדי. כך שנמצא ששימוש ברמה מתונה יכול לגרום לשינוי התנהגותי.

לסיכום מחקרים בנושא מסרים של הפחדה

 

מחקרים גם הראו שאנשים נוטים יותר לציית למסר הקשור לבריאות אם מדובר בהתנהגות חד פעמית (לדוגמה, ביצוע בדיקה), בניגוד להתנהגויות חוזרות ונשנות שנעשות לאורך זמן (למשל, פעילות גופנית). מכיוון שלוקח פחות מאמץ לעשות משהו פעם אחת לעומת מספר פעמים, סביר להניח שאנשים יהיו יותר צייתניים כאשר מומלצת התנהגות יחידה. זה חלק מההסבר לאחוז הירידה הגבוה במוטיבציה לחיסון ככל שהוא הפך להיות תדיר יותר.

 

משבר הקורונה והשפעתו של פניות לפחד על התנהגויות וקבלת החלטות של אנשים יעילים במיוחד כאשר התקשורת מתארת ​​כמויות גבוהות יחסית של פחד. בנוסף צריך שהמסר יהיה אפקטיבי, שימת דגש על חומרה ורגישות והמלצה על התנהגויות חד פעמיות בלבד. מחקרים נוספים גם מראים שההצלחה גדולה יותר כאשר מסר ההפחדה מכוון לקהלים הכוללים אחוז גדול יותר של נשים מקבלות הודעות.

 
 
משבר הקורונה והשפעתו על שינוי התנהגות ודפוסי חשיבה
משבר הקורונה והשפעתו על שינוי התנהגות ודפוסי חשיבה
 

כל אחד דיפרנט – מוטיבציות שונות לציית (או שלא) להנחיות משרד הבריאות

 

עם כל הכבוד למחקרים שלא פעם סותרים זה את זה, בשורה התחתונה הסיבה לדרך שבה אנחנו מגיבים נעוצה במבנה המוח האנושי. תהליכי חשיבה כוללים גם הכללות והטיות בלתי מודעות הפוגעות בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו. למשל אצל רבים מאתנו הפחד הוא מקור למוטיבציה, זה דפוס חשיבה אוטומטי במוח שנקרא Away. ככל שהוא יותר גבוה כך אשנה התנהגות או אקבל החלטה מתוך פחד. חשיפה למסר של פחד אצל אנשים מסוג זה, תגביר את המוטיבציה לאמץ את המלצות המסר.

 

יש גם דפוסי חשיבה אוטומטים שקובעים האם אנחנו נוטים לציות או להתנגדות. אם דפוס הקונצנזוס של אדם גבוה אז סביר להניח שהוא יישר קו עם ההנחיות אפילו אם הוא לא מוצא בהם הגיון. לעומתו, אדם עם דפוס חשיבה ניגודי גבוה באופן אינסטינקטיבי עשוי להתנגד להנחיות של הממסד ולתרבות העדר. אלו אנשים שנוטים לאינדיבידואליות ועצמאות מחשבתית. ככל שדפוס זה גבוה יותר גם אין לו בעיה לתקשר את זה בפתיחות ולהילחם למען האמונה שלו גם שהיא שונה מרב האנשים.

 

קטגוריית דפוסים בשם מסגרת זמן למתן אמון משקפת תהליכים שונים בהם אנשים משתכנעים ונותנים אמון. אצל חלקנו זה קורה באופן אוטומטי ומידי, אצל אחרים זה מצריך מס' פעמים או אורך של זמן ויש כאלו שצריכים להשתכנע שוב ושוב. דפוסי חשיבה אחרים במוח קובעים אם נקבל החלטה לאמץ את המלצות המסר כי אנחנו מסכימים איתו או בגלל שאחרים משכנעים אותנו בכך.

 

דוגמה נוספת היא קטגוריית דפוסי חשיבה שנקראת 'שעון'. רובנו עם דפוס 'דומה' גבוה וקשה לנו להתמודד עם שינויים וחוסר נוחות. לכן השימוש בתו הירוק ללא ספק אמצעי שעזר למשרד הבריאות לגרום לאנשים להתחסן. אנשי ה'שונה' לעומתם, יוכלו להתמודד עם הפרת השגרה והמגבלות אם הם יאמינו שהחיסון מיותר ו/או מזיק.

 

קבלת האחר ושמירה על שיח מכבד במשבר הקורונה והשפעתו על יחסים

 

לצערי הדעות השונות והדרך האחרת בה כל אחד מתמודד עם משבר הקורונה יצר פילוג נוסף בחברה הישראלית. אנחנו עדים להרבה האשמות, תוקפנות ושיימינג ברשתות החברתיות כלפי אנשים שחושבים או מתנהגים אחרת מול הנגיף. משרד הבריאות בעצמו מתנהל ממש בבריונות כלפי אנשי מקצוע, עיתונאים ואפילו כלפי אנשים שמעידים על תופעות לוואי מהחיסון. כל אחד מתייג את השני – כבשים, אגואיסטים, עיוורים, קונספירטיביים, עקשנים, טיפשים, מתנגדים, מכחישים… תגידו, לא הספיק לנו מביבי, שמאל-ימין, הומופוביה, שירי או נינט?? אשמה ושיימינג לא יקדמו סולידריות בחברה הישראלית.

 

כולנו רוצים לחשוב על עצמנו כאנשים בעלי חשיבה עצמאית, רציונליים ומודעים. יחד עם זאת, מאות מחקרים הוכיחו שכולנו פועלים על בסיס של הטיות בלתי מודעות. לזה אין חיסון אלא אימון! הטיה אנושית פירושה שאנו רואים וחווים את החיים דרך פילטרים דרכם אנחנו רגילים ורוצים לראות. אנחנו מאמינים במה שאנו רוצים להאמין. חלקנו מקבלים החלטות על סמך מה שלא עבד עד עכשיו. חלקנו מגבשים עמדות מתוך ניסיון אישי. חלקנו משתמשים במנגנוני הכחשה ותקוות שווא. וחלקנו מונעים מפחד ורגש גבוה. כל אחד מגבש החלטות והתנהגויות מתוך מוטיבציות שונות.

 

לכן חשוב להבין שלא נוכל לשכנע אף אחד לראות את המציאות שלנו. במקום מומלץ להתאמן על תקשורת אפקטיבית. לקבל שאנשים חושבים ורואים את הדברים אחרת מאתנו. להפנים שריבוי דעות זה מבורך. ללמוד לזהות את הדפוסים מאחורי ההתנהגות שלנו ושל האחרים. לראות את הכוונה הטובה שמסתתרת מאחוריהם. להתאמן על אמפטיה, לראות את עצמנו בנרטיב של מישהו אחר. להיזהר משפה מקטבת וקיצונית ושימוש במילים כמו "תמיד", "אף פעם", "כולם", "אף אחד" וכו'. תרגלו חמלה וסקרנות כלפי האחר. היו אחראים לתגובות שלכם במקום לשפוט פעולות של אחרים. זכרו שכולנו עייפים ודואגים מהמצב. גם אם דיפרנט.

 

רוצה לגלות 49 הטיות חשיבה במוח באופן מבוסס מדע, אובייקטיבי ומדויק?

להעלות למודע הטיות אישיות שמשפיעות על קבלת ההחלטות שלך באופן אוטומטי

לזהות את המקודדים במוח שמייצרים עיוותי חשיבה, נקודות עיוורון וחסמים להצלחה

לקבל אינטליגנציה התנהגותית לגורמים הלא מודעים שמשפיעים על ההחלטות והביצועים שלך

 
 
 

הירשמו לתהליך אימון אישי ו/או עסקי (קואצ'ינג) להטמיע הרגל חדש בחיים

שתפו אותי במחשבות שלכם על התוכן בפוסט