תנו לחשוב Different – ביצירה ובהחלטות האישיות

אתמול בערוץ 10 התחילה סדרת כתבות על התופעה ששמתי לב אליה במהלך "צוק איתן". מצד אחד, אנחנו הישראלים התגלנו בהוד תפארתנו. זה בא לידי ביטוי בהתגייסות, בהקרבה, ובסולידריות. ועם זאת, בו בזמן גם צפה מעל פני השטח תופעה של גזענות, שנאה, ואפילו אלימות למי שחושב Different.

הנושא הזה הטריד אותי בזמן המלחמה, בין אזעקה ליירוט. וכמי שמאמן אמנים, ובעצמי שחקן לשעבר, זה אפילו עוד יותר מטריד כשזה מגיע לאמנות. כל תפקידה הוא לגרום לנו לחשוב, ולגרום לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו. כמו במקרה של הסערה שהתעוררה בימים האחרונים, עם עלייתו לרשת של השיר "ברלין" של להקת "שמֶמֶל".

דרור ויידמן, שכתב והלחין את השיר, מספר שהוא כתב אותו הרבה לפני המלחמה. "המון אנשים דיברו על עזיבה, חבר אחד שאל אם אני ארצה להצטרף לעשרים חברים שעוברים יחד לברלין. תוך כדי העבודה על השיר הבנתי שזה נורמלי לגמרי, שאנשים עוברים דירה, עוזבים מדינה ומחפשים חיים טובים יותר להם ולילדים שלהם".

ויידמן מצידו דווקא כן רוצה להיות חלק מהחום, הפלאפל, והויכוחים הפוליטיים האינסופיים. אבל הוא גם מבין שהגירה כלכלית היא תופעה עולמית, ואפשר להבין שאנשים מחפשים מקום טוב יותר לחיות בו עבורם ועבור ילדיהם. והיי…חווה אלברשטיין כבר אמרה שלום ושהיא נוסעת ללונדון, הרבה לפני גל השחיתויות, המחדלים, והמאבק היומיומי שלנו על כל שקל.