הפוסט נכתב בתאריך 8 באפריל 2014, בשעה 8:55, על ידי עדי פרבר
תמיד אני מופתע לגלות שמילים עם משמעות הפוכה מורכבות לא פעם מאותיות זהות, כמו צמד המילים פחד ודחף או פשע ושפע. צירוף שכזה מובא גם בספר החדש "על המסלול ממחלה להחלמה" שכתב צביאל רופא. בספרו הוא מספק מידע מקיף על נושא בריאות הנפש, והתמודדות עם מחלת נפש מנקודת מבטו. הביטוי האומלל "חולה נפש" כבר מזמן אינו פוליטיקלי קורקט, ואף אינו מתאים להגדרות רפואת הנפש. אנחנו חוטאים בשימוש בביטוי זה כשחותכים אותנו באיילון או כשעוקפים אותנו בטור לקופה בסופר. לי זה הזכיר את השימוש הבזוי שעושים במילה "הומו" כקללה. אגב, רק בשנת 1973 הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות. כמה שאנחנו אוהבים למהר לתייג, ולשים במשבצות את כל מה שאחר מאתנו.
אמנם שם משפחתו רופא, אבל הוא דווקא זה שהוגדר כחולה קליני במאניה דיפרסיה (הפרעה דו קוטבית). מעל 20 שנה הוא פועל להסרת הסטיגמה החברתית הקשה של מתמודדי הנפש בישראל ולמען זכויותיהם. פעילותו אינטנסיבית ומעוררת השראה שגם אדם בריא ממוצע יתקנא בה. בתחילת שנות ה-90 היה הראשון בארץ שהצהיר בגלוי על היותו אדם שלקה בנפשו, ובאומץ רב חשף את סיפורו האישי בתכנית "קשר משפחתי". הוא הקים את עמותת "התמודדות", את ארגון מ"למ, ובמשך שנים גם הנחה קבוצות תמיכה לעזרה עצמית במסגרת עמותת אנוש. בשנים האחרונות יזם והקים את "נפש אל נפש", אתר היכרויות ייחודי למתמודדי נפש. על הדרך גם עתר פעמיים לבג"צ למען הזכות לבחירת מוסד האשפוז הפסיכיאטרי. "על המסלול ממחלה להחלמה" הנו ספרו השלישי של צביאל רופא.
הספר מבוסס על התנסויותיו האישיות, באמצעותם הוא מדגים כיצד ניתן לחיות חיים בעלי ערך ומשמעות לצד המחלה. "מתמודדי הנפש" להגדרתו הם אנשים רגישים נפשית יותר מהממוצע. תתפלאו לגלות שהמחלה פוקדת אותם לעתים די רחוקות. ואם כבר אנחנו מנפצים סטיגמות, הם שונים מהדרך המוקצנת והסוערת בה הם מתוארים במדיות השונות של האמנות. לרוב יהיו דווקא בעלי גוונים דיכאוניים, כואבים, ועצובים. ואפרופו אמנות, ידוע שגם אמנים הם רגישים מעל הממוצע. אז מתי יענה אדם על ההגדרה של נפגע נפש? רופא בדעה שכל אדם רשאי להגדיר את עצמו כרצונו. קצת חמלה בהחלט יכולה לתרום במסלול ממחלה להחלמה.
חלקו הראשון מורכב משלל משלים מקוריים ומטפורות בעזרתם מסביר רופא עניינים מורכבים בתחום בריאות הנפש בלשון בהירה וציורית. גם אני עושה שימוש במטפורות בהנחיית תהליכי שינוי נלפ. זאת בהחלט דרך אפקטיבית להעברת מסרים בהתמודדות עם דעות קדומות, פחדים, והסתייגות. בעזרתם הוא מצליח להעביר בצורה נגישה מה עובר על אדם בהתמודדות מסוג זה. למשל משל הכלוב שמתייחס לשימוש שעושה החברה בבניית סטיגמות, ושהדרך להילחם בה היא להיות משוחררים מהשפעתה. הכלוב הוא למעשה המחשבות של "מה יגידו עליי", שכל אחד מאתנו מכיר בדרך כזאת או אחרת. רופא בהחלט השתחרר מאותו כלוב, והרשה לעצמו להיות מי שהוא. הוא הפך את מה ש"אחר" בו ליתרון שלו, ויש לזה אימפקט אדיר ומעורר השראה.
בחלקו השני הוא מביא אפיזודות מרגשות מדרכו האישית, וחושף זוויות שונות של בהתמודדות היומיומית. הוא מספר על הדרך בה הצליח להתגבר על המחלה. מדהים לגלות שכבר 20 שנה הוא מצליח לבלום את ההתקפים המאניים של התפרצותה. בחלקו השלישי תמצאו מאמרים אישיים ועיוניים, בהם גם שיטות להתמודדות עם המחלה ומניעת התקפים שלה. שאלה מעניינת שעולה בפרק זה היא ההתחקות אחרי מקור ההשפעה. האם היא נובעת כתוצאה מחוסר איזון ביו-כימי שמתרחש במוח, או של תהליכים אישיותיים.
בפרק זה גיליתי בהתלהבות את שיטת ההתמודדות של דקארט, שהזכירה לי מאוד את עקרונות תהליך האימון. הצורך בתכנית עבודה, נחישות, פירוק מטרה גדולה למרכיבים, הוקרות עצמיות, ועוד. הסימפטומים הנפוצים של המחלה הם פסיביות ופעילות לא אפקטיבית ביחס למציאות. אבל אותם סימפטומים גם נפוצים אצל אנשים בריאים, רק שבמקרה שלהם כתוצאה משהיית יתר באזור הנוחות. תהליך אימון אישי מומלץ כדי לצאת לעשייה ולהתנהל באפקטיביות. צביאל רופא יצא בהצלחה מאזור הנוחות שלו במסלול ממחלה להחלמה. הוא מממש את עצמו במלואו, תוך כדי שהוא מחובר לסיפורו האישי. חייו אפקטיביים ומלאי תשוקה, עשייה, ויצירתיות. עוד דוגמה מעוררת השראה של אדם שלקח את מה ש"אחר" בו, והפך אותו ליתרון שלו.
אשמח מאוד לקבל ממך פידבקים ושאלות.
הרשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על תכנים חדשים והטבות בלעדיות או צרו קשר עכשיו והתחילו להתאמן יחד איתי בטלפון 054-2321933 או במייל info@dib.co.il
אם אהבתם לחצו על "like" ושתפו גם ברשתות החברתיות