מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל…עצמך? מחקר קואצ'ינג חדש

אין ספק שעשיה בשביל האחר גורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו. כל מי שאי פעם התנדב או העניק עזרה משמעותית לאדם אחר יוכל להעיד על זה. אחת הסיבות לתחושה הטובה היא חיזוק תחושת השייכות, העלאת הערך העצמי, ומענה על שלל צרכים פסיכולוגיים בסיסיים שלנו. אבל האם כשאנחנו עוזרים לאחרים אנחנו באמת עוזרים לעצמנו?

על פי מחקר שנערך לאחרונה ופורסם ב-Psychological Bulletin אנשים שהמוטיבציה שלהם היא לטפל באחרים אמנם נוטים להצליח, אבל כל עוד זה לא בא על חשבון הצרכים שלהם או גורם להם להזניח את הטיפול בעצמם. החוקרים השתמשו בשאלונים כדי למדוד את רווחתם של למעלה מ-26,000 משתתפים ובני זוגם, בעיקר מאירופה ומצפון אמריקה. הם בדקו שביעות רצון מהחיים ומהזוגיות שלהם ואת נוכחותם של רגשות חיוביים ושליליים בחייהם. בנוסף, החוקרים חקרו את סוג ורמת המוטיבציה המשותפת שלהם.

מוטיבציה משותפת היא מוטיבציה להגיב לצרכים של הסובבים אותנו, כלומר הדפוס שמביא אדם לפעול בהקשר חברתי או קולקטיבי. אנשים בעלי מוטיבציה משותפת גבוהה נוטים להיות מודאגים במיוחד לגבי אנשים אחרים. הדאגה הזו מניעה אותם לטפל ולעזור לאחרים לא כי הם "חייבים" אלא כי הם רוצים ממש כמו טיפול שמספק הורה לילד. היא מחולקת לשלושה סוגים שכל אחת מבטאת רמה אחרת במערכת המוטיבציה הקולקטיבית.

מוטיבציה משותפת כללית מבטאת רמת דאגה כללית לרווחתם של אנשים אחרים מהמעגל הקרוב כמו גם מכרים, מזדמנים ואפילו זרים. לעומתה מוטיבציה משותפת ספציפית מבטאת נכונות לטפל ולסייע לאדם מסוים שיש לנו מערכת יחסים איתו. זה יכול להיות בן זוג, חבר, הורה, או ילד. החוקרים גילו כי משתתפים בעלי שתי המוטיבציות האלו דיווחו על רמות גבוהות יותר של רווחה וכך גם השותפים שלהם. בנוסף, גם הם וגם בני זוגם היו מאושרים יותר במערכות היחסים שלהם לעומת אנשים שאותן תכונות באות לידי ביטוי ברמה נמוכה יותר.

המוטיבציה השלישית היא מוטיבציה משותפת מוחלטת שמבטאת נכונות לתמוך באחרים ללא אנוכיות או אינטרס גם אם היא באה על חשבון הצרכים שלי. וכאן הסיפור כבר היה שונה. למרות שהמשתתפים ושותפיהם גם היו מרוצים ממערכת היחסים שלהם, לא היתה להם רווחה אישית גבוהה יותר. בשורה התחתונה, למשתתפים שטיפלו באחרים באופן חסר אנוכיות היתה למעשה רווחה נמוכה. התוצאות האלו מגובות גם במחקר שבוצע בעבר על אלטרואיזם ועזרה שהוכיח גם הוא שלמרות שעזרה לאחרים יכולה להועיל לבריאות שלנו, רמת האושר, ולמערכות יחסים. יחד עם זאת ליתר אכפתיות יש גם מחירים וחסרונות. בין היתר אנשים מסוג זה עשויים בסופו של דבר להרגיש מנוצלים ביחסים הבין אישיים שלהם, או להרגיש שחוקים ועמוסים מדי בעבודתם.

האם אתם נוטים יותר לעזור לאחרים או לעצמכם? איזו בחירה תעשו כאשר הצרכים שלכם ושל הסובבים אתכם שונים ומתנגשים? זוהי דילמה נפוצה שכולנו מתמודדים איתה כמעט מדי יום. למשל כשקולגה שלכם מבקש שתעזרו לו דווקא במהלך יום עבודה עמוס במשימות שאתם צריכים להשלים כדי לעמוד ביעדים ולוחות הזמנים. או כשאתם כבר חוזרים הביתה אחרי יום עבודה ארוך ובן הזוג שלכם מבקש ממכם עזרה בבית בעוד כל מה שאתם רוצים זה לנוח ולהירגע. מוקד תשומת הלב שלנו, בין אם הוא מופנה לעצמנו או כלפי הצרכים של אחרים, הוא למעשה דפוס התנהגות אוטומטי. הדרך בה התת מודע שלנו התרגל להגיב ומה שמיצר את ההתנהגות שלנו בפועל.

אקו מאץ', כלי שפותח בקנדה ומבוסס נלפ, פסיכולוגיה התנהגותית ומדעי המח ממפה באופן מדעי ואמפירי את דפוסי ההתנהגות האוטומטיים שלכם. מורשה לשימוש בישראל באופן בלעדי ב-DIB Coaching, כאשר אחת מהקטגוריות של דפוסי ההתנהגות עליהן תקבלו שיקוף מתייחסת בדיוק לנושא זה ונקראת 'מוקד תשומת לב'. למה אנחנו שמים לב ולמי אנחנו דואגים קודם? התגובה האוטומטית שלנו בהקשר זה היא שיקוף של סדרי העדיפויות שלנו במרבית הסיטואציות, כלומר האם הפוקוס שלנו הולך קודם לעצמנו וצרכים שלנו או כלפי הצרכים של אחרים.

דפוס התנהגות אחד נקרא 'אני' ומעיד על אדם שעוסק ומונע באופן לא מודע ב'מה יצא לי מזה'. אדם בעל דפוס התנהגות 'עצמי' דואג ומתרכז קודם כל בעצמו ובמטרות שלו. הוא יקח לעצמו משהו לשתות לפני שיבחין שגם אחרים עשויים להיות צמאים וצריכים משקה. אנשים עם דפוס התנהגות זה לא קוראים שפת גוף ומעדיפים לעבוד באופן עצמאי. בעוד דפוס ההתנהגות השני בקטגוריה הוא 'אחרים' ומעיד על אדם שמתמקד באופן לא מודע בלדאוג קודם כל לצרכים של אחרים. הם כן יבחינו שמישהו זקוק למשקה ויביאו לו אותו גם אם הוא לא ביקש זאת מהם באופן מפורש. אנשים עם דפוס התנהגות זה קוראים שפת גוף היטב ומעדיפים לעבוד עם אנשים אחרים.

לכולנו יש את שני הדפוסים כאשר המינון וההקשרים ביניהם הוא זה שמשפיע על הדרך בה אנחנו פועלים. האם עדיף להיות 'ממוקד אחרים' ולדאוג לאחרים או להיות 'ממוקד עצמי' ולשים את הצרכים שלי קודם? לכל דפוס יש יתרונות וחסרונות ולכן באימון איננו שופטים אותם. בתהליך אימון אישי או אימון עסקי נבדוק אותם לאור התפקיד שלנו בעבודה, המטרות שלנו ומערכות היחסים בחיינו. כך נדע אם הדפוס משרת אותי ועלי לשמר או למנף אותו או שהדפוס מחבל לי בתוצאות ועלי לשנות את הדפוס באמצעות קואצ'ינג.

למשל אם זיהינו שאנחנו נוטים לעזור לאחרים בצורה קיצונית, נתחיל לפעול על מנת לפנות חלק מהזמן חזרה לטיפול עצמי. נייצר איזון בין השניים ונמצא את הדרכים בהם תוכלו להמשיך לטפל באחרים אבל בדרך שאינה מתפשרת על הצרכים האישיים והרצונות שלכם. נוכל גם לבדוק את התאמה הזוגית בהקשר הזה ע"פ הדפוסים. כדי שאדם 'ממוקד אחרים' יחווה סיפוק הדדי במערכת היחסים שלו סביר להניח שכדאי לו למצוא בן או בת זוג שחולקים את אותו דפוס התנהגות. זה ימנע התנגשות של ערכי והשקפות חיים שנבנו על אותם דפוסים אוטומטיים כמו כן זה יבטיח שלא תהיה חוויה של ניצול במערכת היחסים. בזוגיות מסוג זה אם אתם אלה שניקיתם את הבית השבוע, בן הזוג ירתם ויעשה זאת בשבוע הבא. פייר!

>>> רוצים לחשוף את דפוסי ההתנהגות האוטומטיים שלכם בצורה מדעית? צרו קשר

רוצים לתאם תהליך אימון אישי או אימון עסקי?

צרו קשר עכשיו בטלפון 054-2321933 או במייל info@dib.co.il
הרשמו בחינם למגזין DIB וקבלו עדכונים על תכנים חדשים והטבות בלעדיות
אם אהבתם לחצו על "like" ושתפו גם ברשתות החברתיות