הפוסט נכתב בתאריך 10 ביוני 2018, בשעה 18:50, על ידי עדי פרבר
אפשר להגיד שכל הנושא של חשיבה חיובית הגיע אלינו עוד בשנות ה-80 כשהניו אייג' היה טרנד ומאז הוא קיבל הרבה אינטרפרטציות. אני אמנם לא מסכים עם האמירה שחשיבה חיובית יוצרת מציאות, מאחר ומעשים הם אלו שיוצרים את החיים שלנו. יחד עם זאת, לחשיבה שלנו יש בהחלט השפעה מכרעת החל ממצב הרוח שלנו ועד לתוצאות שאנחנו מקבלים תכלס בשטח בכל תחומי החיים.
בשיטת Nlp, אנחנו קושרים את זה לתת המודע שלנו שמציית לאמירות שלנו. זאת הסיבה שבתהליכי אימון אישי ו/או עסקי DIB אני שם דגש על אימוץ חשיבה חיובית. תרגול נכון של חשיבה חיובית ללא ספק יוצר תשתית טובה ובטוחה ליצירת שינוי.
ספר בשם "אפקט הטלומרים – גישה לחיים צעירים, בריאים וארוכים" מביא מחקרים שנעשו במשך שנים ארוכות ע"י פרופ' לביולוגיה אליזבת בלקבורן ופרופ' אליסה אפל שהיא פסיכולוגית שעומדת בראש המעבדה להזדקנות באוניברסיטת קליפורניה. שתיהן חוקרות את הנושא של חשיבה חיובית כבר שנים ארוכות ואפילו זכו בפרס נובל. הן הצליחו להוכיח באופן חד משמעי שחשיבה שלילית מביאה לתחלואה ומקצרת חיים, בעוד שלחשוב מחשבות חיוביות עשוי למנוע מחלות ואפילו להאריך חיים. בכך הן מעניקות לנו ברמה מדעית סיבה נוספת להתחיל לחשוב חיובי ולהתאמן על אימוץ חשיבה חיובית בחיינו.
המחקרים שלהן הראו שמחשבה שלילית פוגעת בתאי הגוף שלנו באופן שגורם להאצה בקצב ההזדקנות שלהם – וכתוצאה מכך לתחלואה גבוהה יותר וגם תמותה מוקדמת. תאי גופנו מתחלקים עד שהם מאבדים את יכולתם לעשות זאת ומתים. מהירות איבוד היכולת להתחלק היא ההבדל בין הזדקנות מהירה להזדקנות איטית. מולקולה מיוחדת שנקראת טלומר נמצאה כבעלת חשיבות עצומה בקביעת קצב ההזדקנות שלנו. היא נמצאת בקצוות של כל אחד מ-23 זוגות הכרומוזונים שלנו ושומרת על החומר הגנטי שנמצא בכרומוזון מפני פירוק. מסתבר שמספר הפעמים שבהן תאי הגוף שלנו יכולים להתחלק תלוי באורך של אותם טלמורים. בכל פעם שהתאים מתחלקים לשניים, הטלומרים שבקצות הכרומוזומים מתקצרים מעט, עד שהם כבר נעשים קצרים מדי והתא אינו יכול להתחלק עוד. המחקרים מראים גם שאורך הטלומרים מנבא באופן מהימן התפרצות מוקדמת של מחלות הקשורות להזדקנות ותמותה מוקדמת.
נחשו מה משפיע על האורך של אותם טלמורים? לצד שלל גורמים הקשורים באורח חיים כמו תזונה, פעילות גופנית ושינה. עכשיו אפשר להוסיף בצורה רשמית ומדעית גם את המחשבות שלנו. הפרופסוריות גילו שדפוסי מחשבה שליליים כמו עויינות (כעס, עושים לי דווקא, מרמור, חשדנות, ולחץ), פסימיות (הנטייה לראות תרחישים עתידיים שליליים), ומה שנקרא בעולם הקוא'צינג "הפרשנים", אלה שנוטים להתעסק ולחפור שוב ושוב בבעיות ובחוויות השליליות בחייהם. כל כל דפוסי המחשבה השליליים האלו מביאים לדיכאון וחרדה, מקצרים את אותם טלומרים וכאמור גורמים לתחלואה והזדקנות.
אז איך נוכל לחשוב חיובי תמיד? אז זהו שלא נוכל וגם אין באמת צורך. רגשות נגטיביים קצרי טווח הם אנושיים וטבעיים. יותר מזה, השתיין גילו אפילו שהם דווקא עוזרים לנו לבנות את מנגנוני ההתמודדות שלנו ואף מאריכים את הטלמורים. יחד עם זאת שאותן מחשבות שליליות ותגובות סטרס שנמשכות לאורך זמן ממושך – הם אלו שמקצרים את אורך הטלמורים ומשפיעים לרעה על המצב הבריאותי וקצב ההזדקנות שלנו. בהקשר הזה נורא מעניין להיחשף לחלק קטן אך מעניין במחקר הוא השוואה שעשו בין תאי דם לבנים של אימהות לילדים חולים כרונית, לתאיהן של אימהות המגדלות ילדים בריאים. ההבדלים היו ברורים: ככל שהילד הפגוע מבוגר יותר, כלומר ככל שהאם נתונה כבר שנים רבות יותר באותו מצב של לחץ כרוני, כך התאים בגופה זקנים יותר בהשוואה לבנות גילה שאינן נתונות ללחצים דומים. אז אם העצה של הקואצ'ר לא גרמה לכם לעשות שינוי, עכשיו זה מוכח מדעית אז זה הזמן לחשוב חיובי לחשוב אחרת.
> לצפיה בעדי פרבר בערוץ 10 על מחקר בנושא סטרס, לחץ כאן
לצפיה בעדי פרבר בערוץ 10 במחקר בנושא מוטיבציה, לחץ כאן