הפוסט נכתב בתאריך 12 בנובמבר 2018, בשעה 19:43, על ידי עדי פרבר
"אמא, את שוב מנדנדת, תתני לי להחליט. למה את מתעקשת, לתכנן לי ת'חיים", שרו ג'וזי כץ וריטה. אז אחרי שנים של ניג'וס מגיע מחקר חדש של אוניברסיטת אסקס בבריטניה מוכיח שהוא משתלם. המחקר למד את חייהם של תלמידות בגילאי 13 עד 14 מתוך דטה בייס של 15,500 תלמידים בין השנים 2004 ו -2010. והגיע למסקנה חד משמעית שאימהות נודניקיות מגדלות בנות מוצלחות יותר. באופן אישי אני די משוכנע שהתוצאות תקפות גם לבנים. אחרי הכל גם אני גדלת עם אמא פולניה וכמובן נודניקית ויצאתי מוצלח, נכון?
רק לאחרונה יצאתי משידור פינת הקואצ'ינג שלי בתכנית לבחור נכון עם מיכל צפיר בערוץ 10 וקיבלתי מיד טלפון מאימי שתיבדל לחיים ארוכים. "עדי, היית משהו! כל כך אינטלינגנטי ומדבר לעניין". ועוד לא הספקתי להתמוגג מהמחמאה והיא כבר הוסיפה "כל כך חבל שלא הלכת ללמוד רפואה". זה התחיל בנושאי לימודים וציונים, עישון סיגריות, הקשיים בשרות הצבאי, טיולים בעולם ועד לבחורות (בסוף היא הפנימה שאני הומו 🙂 אבל עד שנחשפתי לכלים של האימון האישי הייתי מגיב אחרת לאמירות נודניקיות מצד אימי. היום זה מצחיק אותי ואף הופך מייד לסטטוס ויראלי בעמוד הפייסבוק שלי.
אז אם פעם אמרו לנו את מה שהיום עשוי להישמע שוביניסטי 'שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה'. עכשיו מסתבר שמאחורי כל אישה מוצלחת עומדת אימא נודניקית! המחקר מצא שאימהות הן ההורה בעל כח הנדנוד הגדול ביותר ושלהתנהגות זאת יש השפעה ישירה על התוצאות. המחקר הוכיח שבנות שלאימהות שלהם היו ציפיות גבוהות עבורן ושהציבו סטנדרטים גבוהים, דחפו את הבנות שלהן לעשות החלטות טובות יותר בחיים. ואכן אותן בנות בבגרותן השיגו תוצאות טובות יותר.
ע"פ המחקר אימהות נודנקיות מפחיתות ב-4% את הסיכוי שהבת המתבגרת שלהם תיכנס להיריון בתיכון בהשוואה להורים עם 'שאיפות בינוניות'. בנוסף, אצל אותן בנות זיהו גם סבירות גבוהה יותר לבחור ללכת לאוניברסיטה, לבנות לעצמן קריירה מצליחה ולהרוויח שכר גבוה יותר. לחילופין, הן נוטות פחות למצוא את עצמן מובטלות או להרוויח שכר נמוך כאשר הן מתקבלות לעבודה. ואפילו היתה ניכרת השפעה בבחירת גברים מצליחים כבני זוג. מופתעים?
אז כן, הבשורה הטובה היא שניתן להכין את הילדים שלך להצלחה בחיים. הסבירות שנערה בגיל ההתבגרות תצליח בעתיד תלוי בסך הכל בזה שתהיה לה אימא פושרית. במחקר זה מדד הציפיות שיקף שילוב של שאיפות ואמונות לגבי הסיכוי להגיע להשכלה גבוהה מצד ההורה הראשי, שברוב המקרים היא האם. אותן יתרונות של הורים שדוחפים את ילדיהם, בלט במחקר בעיקר בקרב בני הנוער שיותר מתקשים בלימודים, שיש להם פחות חברים או מורים משמעותיים ומשפיעים. אותם בני נוער עם מסוגלות לימודית נמוכה יותר בכל זאת הצליחו בבית הספר ואף המשיכו ללימודים גבוהים בזכות ההשפעה שהיתה להורים שנדנדו לאותם בנות.
החוקר אריקה רסקון-רמירז מתייחסת להשפעה הלא מודעת של הורים על ילדיהם ואמרה: "במקרים רבים הצלחנו לעשות מה שחשבנו שהוא נוח לנו יותר, גם אם זה היה בניגוד לרצון ההורים. אבל לא משנה כמה ניסינו להימנע מההמלצות של ההורים, סביר להניח שהם השפיעו, באופן מתוחכם יותר, על בחירות שנחשבו בעינינו כאישיות ביותר. סביר להניח שהציפיות של ההורים שלנו לגבי הבחירות שלנו בלימודים, היו גורם עיקרי להחלטות שלנו לגבי כניסה להריון או לא בשנות העשרה שלנו".
לי זה מזכיר את פונקציית הנודניק בשעון המעורר. אנחנו מתקשים להתמודד איתו כל בוקר מחדש ולא פעם אפילו כועסים עליו. ויחד עם זאת הוא שם לטובתנו ועושה את מה שצריך כדי שנקום בזמן מהמיטה. גם עבודתי כמאמן אישי ו/או מאמן עסקי מזכירה מעט מתכונותיהם של אימהות נודניקיות או שעונים מעוררים. אני זה שנמצא שם כל שבוע במפגש האימון כדי להזכיר את המטרות, לדחוף לעשיה משמעותית, לקבל דין וחשבון על המחוייבויות של המתאמן וכן…גם לנדנד! אולי המכנה המשותף הניכר בין קואצ'ר, אמא נודניקית ושעון מעורר – זה מתיחת הגבולות.
תחשבו על נודניקים שונים שאתם מכירים, כאלה שחייבים להתלונן על כל עוולה או טעות שנעשתה. הם אלה שתובעים עסקים קטנים על דיוור לא חוקי ששלחו אליהם לתיבת הדואר. הם ידווחו לעירייה על כל מפגע בריאותי שיתקלו בו. סביר להניח שלא יעבור שבוע מבלי שירדו לשרה מועד בית להתלונן על מנורה שלא עובדת בחדר המדרגות. וככל הנראה הם גם ישלחו מכתבים לחברי כנסת ושרים על כל נושא שמטריד אותם. אם תחשבו על זה דיפרנט, בסף הכל מדובר באנשים מעורבים שמניעים לשינוי, ובעיני הקואצ'ינג זה אפילו אחד מעקרונות ההצלחה.
את היכולת הזאת להתעקש, לפעול לפתרונות, ולא לקבל את הדברים כמו שהם פשוט צריך להפנות לעיקר במקום לתפל. נתבו את המשאב החשוב הזה לעבר המטרות שלכם להתעקש על הדברים שבאמת חשובים לכם בחיים. על הילדים שלכם ממש כמו במחקר. על בן או בת הזוג שלכם. והכי חשוב ומצד שני נזנח יותר מדי פעמים – התעקשו על עצמכם! היו נודניקים עם עצמכם – עשו שימוש ביומן, בתזכורות, ברשימות, ומתחו את הגבולות של עצמכם כדי להגיע להישגים טובים יותר בחייכם.
אגב, אישה מנדנדת זה מיתוס שוביניסטי ומקורו בדעה קדומה וסטריאוטיפ. הסוד הגדול הוא שהמצליחנים הגדולים בכל תחום חיים הם סביר להניח נודניקים וזה חוצה כל מגדר. כי כדי להצליח צריך להתעקש, לחשוב מחוץ לקופסא ולהתקדם לעבר המטרות לא משנה מה הנסיבות ומה אחרים אומרים לך. זה עובד בחיזור כשאנחנו מחפשים זוגיות, לעובד שכיר שרוצה לקבל העלאה, ולמנכ"ל שרוצה לרתום את העובדים שלו. הדוגמא הקלאסית היא כמובן של איש מכירות. זה שיהיה בו מן הנודניקיות הוא סביר להניח זה שיגיע לתוצאות הגבוהות ביותר. הוא לא יוותר שהוא ישמע 'לא' וינסה שוב ושוב. אותו דבר עם בעלי עסקים במעמד חזרה ללקוחות פוטנציאלים. אגב, גם ילדים נוטים להיות נודניקים ובכל זאת אנחנו נופלים בקסמם. אז אני עדי פרבר בן לאימא פולנייה גאה להיות קואצ'ר נודניק!
לקריאת בלוגים על מחקרים נוספים בנושא קואצ'ינג, לחץ כאן