אם לדרייב היו גלגלים

בשבוע האחרון הוזמנתי לאירוע השקה חגיגי של עמותת "דרייב" שחזונה לטפח יכולות אישיות ולמצות פוטנציאל של בני נוער בבתי הספר, תחום עיסוק שמשום מה טרם נמצא לו מקום במערכת. אחרי שנתיים של פעילות במרץ ובהתלהבות הגיע הזמן לחשוף את ההישגים ולהעביר הילוך . האווירה היתה מרגשת מאוד, מזל שעינב גלילי איזנה זאת עם הציניות המפורסמת והשנונה שלה. נראה היה שאפילו היא לא יכלה להישאר אדישה מהדרייב של מייסדת העמותה, עדי כהן-לוי, והציגה אותה כמי ש"הצליחה לעשות משהו במצב המדכא כפי שהוא משתקף מהכורסא שלנו". האם היא התכוונה למצב האומה? בהשראת הכלים של הקואצ'ינג, גם  גלילי שיתפה את הקהל בהצלחה פרטית משלה, הפעלת המדפסת הביתית.

הסיפור של כהן-לוי התחיל בגיל ארבע עשרה ברגע אחד בו הכל השתבש להגדרתה. היא מספרת כיצד הספידה באונברסיטה איש שהיה לו הכל – פרופסור עם קריירה גדולה, משפחה, ילדים והישגים. האיש הזה היה אביה שהפסיק את חייו באופן מפתיע, ומאז השתנו חייה ללא היכר. היא עצמה זוכרת כיצד מורה בבית ספר היה זה שהרים אותה כאשר לא ויתר ודחף אותה להיות מעורבת ובעשייה. מאז היא לא מרימה ידיים, למעט בשביל לשים דיאודורנט. היא התמודדה עם אכילה מנחמת, התמסרה לריצות מרתון וקראה ספרות נרחבת על נפש האדם. היום נראה שהחיים הובילו אותה לרגע הזה, כמו כל סיפור של השראה על אדם עם דרייב.

עדי כהן-לוי, מייסדת עמותת דרייב

לאחר שנים של משרה ניהולית בהיי-טק היא עשתה הסבה לטובת עולם האימון, ממש כמוני. במשך השנים האחרונות שהובילו להקמת העמותה היא ליוותה יזמים, אנשי עסקים וספורטאים. במהלך עבודתה כמאמנת היא איתרה מאפיינים, עקרונות וערכים שחזרו על עצמם בעולמות שונים כגון: עסקים, ספורט, אימון ופסיכולוגיה חיובית. בעקבות ראיונות עם מורים, תלמידים, בני נוער ואנשי מקצוע היא חיברה אותם יחד למטודולוגיה בשם "דרייבולוגיה" – תורת המוטיבציה הממוקדת. העמותה נאבקת על תקציבים ואישורים כדי להכניס מאמנים, מתנדבי העמותה, להעברת השיטה לבני נוער בבתי הספר.

השיטה כוללת כלים אימוניים שהוכחו כיעילים במערכת בית ספרית ומחוץ לו. בבית הספר מדברים עם בני הנוער על ציונים והצלחות אבל לא על הדרך עצמה. למשל כיצד לנהל את עצמם בעולם הדינמי, כי להוריד אפליקציה של גוגל קלנדר לסמארטפון זה לא נחשב. כמו באימון האישי הם רוכשים כלים להציב מטרות ולהגשים את עצמם, להגביר מוטיבציה, לתת מענה להתעייפות, להיות בעשייה, להתמודד עם אזור הנוחות, לחלום ולשחרר פחדים. בני הנוער שמבינים ומיישמים את עקרונות הקואצ'ינג מגיעים לתוצאות שמתבטאות בתעודת הבגרות, בחיי החברה ובהרגשה האישית. כשצפינו בסרטון עדויות מרגש של בני נוער, הופתעה עינב גלילי שהם יודעים לתקשר ולא רק בסמסים.

עינב גלילי, מנחה שלא נשארה אדישה

בדרייב גילו שמספיק מבוגר אחד שיאמין בילד וייתן לו ביטחון ומוטיבציה להצליח, ללא קשר לכמה יטעה או יפול על הדרך. התכנית מתאימה כמובן לבני נוער מתקשים, אך גם למצטיינים שמתמודדים הם אתגרים חברתיים או שמירת ההישגים לאורך זמן. נוער במצב סיכון נמצא בכל מקום והחזון הוא להנחיל את ארגז הכלים המעשי שבעזרתו יביאו את עצמם למימוש הפוטנציאל. כחלק בלתי נפרד מהאימון, בני הנוער מקבלים גם הזדמנות נדירה לשתף אחרים במה שעובר עליהם. לגלילי זה אמנם פחות עבד ומאז הנסיון לקבל פידבק מבני ביתה הם לא מדברים. אבל אם נשים את ההומור בצד, כמאמן אני רואה בכל יום כיצד חשיפה ותרגול לכלים של האימון משנות חיים ומביאים להצלחה. עם כל הכבוד לאלגברה ול"שעת מורשת" באדיבותה של לימור ליבנת, אני בעד שדור העתיד שלנו יחייה בדרייב. 

אשמח מאוד לקבל ממך פידבקים ושאלות.

הרשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על תכנים חדשים והטבות בלעדיות או צרו קשר עכשיו והתחילו להתאמן יחד איתי בטלפון 054-2321933 או במייל info@dib.co.il

אם אהבתם לחצו על "like" ושתפו גם ברשתות החברתיות