הפוסט נכתב בתאריך 16 בנובמבר 2025, בשעה 8:35, על ידי עדי פרבר
אתם מכירים את זה שאתם עומדים בקופה בסופר, והקופאית (במבטא רוסי סמכותי) שואלת: “יש כרטיס מועדון?” לא משנה איפה תהיו, השאלה הזאת רודפת את כולנו. יש בזה משהו מצחיק, אבל גם מאוד ישראלי – כי אנחנו אוהבים להרגיש שייכים. אנחנו רוצים לדעת שאנחנו "בפנים". אנשים אוהבים כל כך מועדונים לא רק בשביל הנחה בקופה או הטבה חד־פעמית. זו תחושה של שייכות, מחויבות והרגל. כל כרטיס מועדון עונה על צורך עמוק הרבה יותר – להיות חלק ממשהו. אימון מנטלי מראה שאותו מנגנון שמפעיל אותנו בזוגיות, בעבודה, או אפילו בזהות האישית שלנו – הרצון להרגיש "נחשב" ו"נראה". בינינו, כמה כרטיסי מועדון יש לך?
כשיש לך מועדון – אתה חוזר לאותו מקום, מכיר את הפנים, נהנה מהתחושה שאתה “משתייך”. זה ניכר היטב גם אצל אוהדי כדורגל שנאמנים בפנאטיות למועדון שלהם. "מכבי זה אצלי בלב – אצלי בלב! כי רק אותך אני אוהב!". ההרגל הזה, של להגיע שוב ושוב לאותו מקום, יוצר ערך מצטבר. השייכות הופכת לא רק לרגש אלא לדפוס שמוטמע עמוק בתוכנו. בדיוק אותו מנגנון עובד גם במוח. כל פעם שאתה חוזר על פעולה מסוימת – אתה מחזק מסלול עצבי. וכשאתה עושה את זה בעקביות, המוח לומד: "זה חשוב לי, זה שלי". כך נבנה שינוי אמיתי. לא מהתלהבות רגעית, אלא מהנכונות להופיע שוב, גם כשלא בא.

בשיטת אימון DIB אנחנו משתמשים באבחון מדעי (Accumatch) שממפה 49 דפוסי חשיבה אוטומטיים – אותם הרגלים מחווטים ולא מודעים שמנהלים אותנו מתחת לפני השטח. הם משפיעים על כל החלטה והעדפה שלנו – בין היתר את הצורך שלנו להשתייך, להצטרף, או דווקא להתרחק. כל אדם מפעיל את הדפוסים הללו בעוצמות שונות. אצל חלק הוא דומיננטי יותר, אצל חלק פחות – וזה מה שמכתיב עד כמה הם מפעילים אותנו. דפוס ה-Affiliation מתייחס לצורך בשייכות. אנשים עם דפוס שייכות גבוה זקוקים להיות חלק ממשהו גדול מהם. הם פורחים בתוך קהילה, אוהבים מחויבות קבוצתית, וזקוקים להרגיש “אנחנו”.
במוח שלנו יש עוד דפוסים שמתחברים ישירות לרעיון של “כרטיס מועדון” ומשפיעים על כך שתוכנית קבועה או אימון קבוצתי מדליק אצל אנשים מסוימים את מנגנון המוטיבציה. דפוס ה-External (התייחסות חיצונית) גורם לאנשים להשוות את עצמם לאחרים ולחפש אישורים חיצוניים, וכך הם מתחברים לחוויית שייכות שמספקת להם המועדון. דפוס ה-Sameness (דומה) מייצר צורך ביציבות ושגרה; אדם כזה מתחבר למקום והרגלים קבועים ולכן כרטיס מועדון יהיה מועדף עליו. דפוס ה-Procedures (נהלים) אוהב מסגרת ברורה ותהליכים מוגדרים, מה שהופך חוויית מועדון למרחב שמאפשר לו לפעול בביטחון ובהמשכיות.

אם כרטיס מועדון עונה על צרכים עמוקים ומייצר מוטיבציות אצל אנשים רבים, למה שלא ננפיק לעצמנו כרטיס מועדון אישי? לא כדי לצבור נקודות בסופר, אלא כדי לצבור נקודות בתודעה שלנו. להתחייב לתהליך, לשגרה, להרגל שמזין אותנו ומחבר אותנו לגרסה הטובה ביותר של עצמנו. הגיע הזמן להנפיק אחד כזה לעצמך! אפשר לעשות זאת באמצעות כרטיס פיזי או ככרטיס מועדון דמיוני. כתבו עליו: “אני חבר במועדון ההתפתחות האישית שלי” והוסיפו שלושה סעיפים שמגדירים את המחויבות שלכם לעצמכם.
1. במה אני מתחייב להשקיע כל יום (אפילו 5 דקות).
2. איך אני מתגמל את עצמי על התמדה.
3. איך אני מזכיר לעצמי למה זה חשוב?
כל פעם שתעמדו מול “הקופאית” הפנימית שלך, זאת ששואלת אם אתה באמת מתאמן, באמת מתקדם, באמת נוכח – תוכלו לענות בגאווה: "כן. יש לי כרטיס מועדון!"
בבלוג דיברנו על כרטיס מועדון אישי כדרך להתחייב לעצמך, לשגרה ולצמיחה. זה קשור לשיטת DIB, המבוססת על מיפוי מדויק של דפוסי החשיבה שלך. נחשוף את “כרטיס המועדון האמיתי” שלך – מה מניע אותך, מה השפה שלך, ואיפה אתה מרגיש שייך באמת. התובנות ממפת הדפוסים מראות אילו מחזקים אותך ואילו עשויים לעצור אותך. אם דפוס מסוים לא משרת את המטרות שלך, ניתן לעבוד עליו ולהתאים אותו מחדש. כך ניתן לבנות עבורך תהליך אימון מותאם, שמחבר אותך למוטיבציות ולהרגלים האישיים שלך. כרטיס המועדון שלך נמצא בראש – הוא מראה איפה אתה שייך ואיך להגיע לצמיחה עקבית עם תוצאות אמיתיות.