הפוסט נכתב בתאריך 4 בספטמבר 2025, בשעה 15:20, על ידי עדי פרבר
כמה פעמים התחלתם בתוכנית אימונים חדשה עם מלא הייפ ומוטיבציה, רק כדי לגלות שאחרי שבועיים-שלושה אתם כבר לא מגיעים לחדר הכושר? אם זה מוכר לך, את/ה לא לבד. מחקר חדשני של אוניברסיטת UCL מראה שרק 20% מהאנשים מצליחים לשמור על הרגלי אימון לטווח ארוך. מה שמעניין אותי עוד יותר הוא שתופעה דומה קיימת גם בעולם של אימון מנטלי ואישי. אנשים נוטים להתחיל תהליכי אימון עם קואצ'רים, אבל נוטשים אותם תוך מספר מפגשים או תקופה קצרה מדי כדי לראות תוצאות אמיתיות. אצלי זה לא קורה! בהמשך הבלוג תגלו למה המתאמנים אצלי משלימים תהליכים בהצלחה.
הסיבות שאנשים נותנים לעזיבה מגוונות: "זה לא בשבילי", "אין לי זמן", "זה לא עובד עליי", או "המאמן לא הבין אותי". אבל מתחת לפני השטח קורה משהו אחר – חוסר התאמה בין הדרך שבה בנוי האימון לבין דפוסי החשיבה האוטומטיים שמנהלים אותנו. זה לא עניין של כוח רצון חלש, וגם לא של "אישיות" קבועה שלא ניתנת לשינוי. כולנו פועלים מתוך דפוסים שנלמדו לאורך השנים, וברגע שהאימון לא מותאם אליהם – המוח פשוט מתנגד לתהליך השינוי. הבשורה הטובה היא שדפוסי חשיבה אפשר לזהות, להבין ולעצב מחדש – וכשזה קורה, גם אימון שנראה פעם "בלתי אפשרי" הופך להרגל נעים ויציב לאורך זמן.
מחקר חדשני שפורסם ביולי 2025 באוניברסיטת UCL גילה קשרים ברורים בין "תכונות אישיות" לבין סוגי הפעילות הגופנית שאנשים נהנים מהם ביותר. המחקר נערך על 132 משתתפים במשך שמונה שבועות וחשף דפוסים מעניינים: אנשים שהתנהגו באקסטרוברטיות נהנו מאימוני HIIT ופעילות בעוצמה גבוהה. אנשים נוירוטים העדיפו פרצי אימון קצרים וחוו ירידה משמעותית ברמות הלחץ לאחר האימונים. אנשים עם התנהגות מצפונית הראו כושר מאוזן יותר, אך המוטיבציה שלהם נבעה מהיתרונות הבריאותיים ולא מההנאה. כלומר מה שמניע אותנו באימון קשור יותר להתנהגויות שלנו מאשר לשרירים או ללב.
ייחודיות המחקר היא בכך שהוא מראה שלא מספיק להתאמן קשה או נכון מבחינה פיזיולוגית. ההצלחה טמונה בהתאמת סוג האימון לבן אדם. זה מפתח משמעותי לשיפור ביצועים מתמשך ולמוטיבציה יציבה שלא דועכת. החשיבות של המחקר אינה רק בנושא הספציפי של ספורט, אלא העיקרון הבסיסי: לכל אחד מתאים משהו דיפרנט. ההתנהגויות שמונעות מאדם להצליח באימונים הם בדרך כלל אותם התנהגויות שמונעות ממנו להצליח בתחומים אחרים. אדם שנוטה לוותר במהירות על אימונים עשוי לוותר גם על מטרות בקריירה או ביחסים. אדם שמתקשה להתחייב לתוכנית אימון עקבית יכול שמתקשה עם מחויבות גם בהקשרים אחרים.
אותו עיקרון חל גם על תהליכי אימון מנטלי – אין פתרון אוניברסלי שמתאים לכולם. מה שמניע ומצליח עם אדם אחד עלול להיות לגמרי לא יעיל עם אדם אחר. כל מיינדסט פועל אחרת, מונע ממקומות אחרים, יש לו מוטיבציות פנימיות ייחודיות. כאן נכנסת שיטת אימון DIB שפיתחתי המשלבת את אבחון Accumatch – במקום להציע תהליך אימון גנרי לכולם, אנחנו מזהים את הדפוסים הספציפיים שמנהלים כל אדם. בכך מתאימים לכל מיינדסט ייחודי תהליך אימון מנטלי אפקטיבי להישגים מהירים. האימון הופך להיות הדרך שדרכה אנחנו לומדים לזהות דפוסים לא מועילים, לפרק אותם, ולבנות דפוסים חדשים ויותר יעילים.
מחקר UCL ביסס את ההבנות בנושא של ספורט וכושר גופני על בסיס מודל חמש התכונות הגדולות (Big Five). זהו מודל שמזהה חמש תכונות אישיות מרכזיות: פתיחות, מצפוניות, מוחצנות, נעימות, ויציבות רגשית (אל מול נוירוטיות). המודל גובש בין שנות ה-40 לשנות ה-80 של המאה קודמת. הוא שימש כבסיס מחקרי חשוב במשך עשרות שנים ועזר בהבנת דפוסים כלליים בהתנהגות אנושית ובחיזוי של איך אנשים עם תכונות שונות יגיבו למצבים מסוימים. אבל בדומה לאבחונים שפותחו באותם שנים, כמו מאיירס-בריגס, יש להם שתי מגבלות מהותיות.
הראשונה שהוא מתמקד בתיאור קטגוריות התנהגויות גנריות וכוללניות. יותר מזה, כל אחת מהן באה לידי ביטוי אצל אנשים שונים בהתנהגויות שונות. למשל אחת מחמש התכונות הגדולות הינה מוחצנות. מוחצנות היא קיטלוג כללי של מגוון התנהגויות כמו אסרטיביות, דומיננטיות, אנרגטיות, חברותיות, פתיחות, ספונטניות, שמחת חיים וחיפוש ריגושים. המגבלה השניה היא שהוא לא מספק הסבר למה ההתנהגויות מתרחשות. אם כל תכונה באה לידי ביטוי בהתנהגויות שונות, השאלה הגדולה היא: מה גורם להתנהגויות האלה? מה המנגנון שבמוח שקובע איך אנחנו מגיבים למצבים שונים?
בעשרים השנים האחרונות התגלו ממצאים חדשניים במדעי המוח המראים שהתנהגויות שונות נובעות מדפוסי חשיבה אוטומטיים. ההחלטות שלנו אינן תמיד מודעות; הן מתרחשות מתחת לפני השטח וקובעות כיצד נגיב לגירויים שונים. משום כך חשוב להבחין בין התנהגות לבין דפוס חשיבה. התנהגות היא נראית ומוחשית, ואילו דפוסי החשיבה שמניעים אותה אינם גלויים, אלא הרגלי חשיבה קבועים. כל דפוס כזה הוא למעשה "תוכנית קטנה" במוח, המכתיבה תגובות אוטומטיות למצבים שונים. זיהוי המקור להתנהגות מאפשר להתאים אימון מנטלי ותהליכי שינוי באופן מדויק ואפקטיבי יותר.
למשל, כל אחד יכול לזהות התנהגות אסרטיבית כשהוא נתקל בה, נכון? יחד עם זאת, התנהגות אסרטיבית יכולה לנבוע מדפוסים פנימיים שונים לחלוטין. היא יכולה להיות מונעת מדפוס Contrary (הנטייה האוטומטית של בן אדם להתנגד ולהוביל), מדפוס Self (הצורך האוטומטי לדאוג לצרכים שלי) או מדפוס Internal (הנטייה של בן אדם למיקוד פנימי). דוגמה נוספת היא התנהגות של "נוירוטיות", נטייה לדאגה ולחרדה. היא יכולה לנבוע מדפוס QC (הנטייה האוטומטית של המוח לראות תרחישים שליליים), ריפלקטיב (הנטייה האוטומטית לחשיבת יתר) או מדפוס עתיד גבוה (הצורך האוטומטי לחשיבה קדימה).
גם הבדלי המוטיבציה בין בני האדם נובעים מתוך דפוסים אוטומטיים במוח, Away מול Towards. אנשים עם דפוס Towards נמרצים ממטרות חיוביות כמו "להגיע לכושר מסוים" או "להשיג שיא אישי". זה מה שייצר אצלם מוטיבציה. לעומתם, אנשים עם דפוס Away מונעים יותר מהרצון להימנע ממשהו – "לא להעלות במשקל", "להימנע מבעיות בריאות" או "לא להיות עייף". במקרה שלהם ההימנעות קובעת את כיוון המוטיבציה. אותו אימון מנטלי, שתי תפיסות פנימיות שונות ותוצאות שונות בהתאם לדפוס החשיבה.
דפוסי מוטיבציה נוספים הם האינטרנל והאקסטנרל. יש אנשים שהדפוס הדומיננטי שלהם הוא מוטיבציה פנימית – הם מצליחים יותר כשהמטרות וההחלטות מגיעות מבפנים. אחרים פועלים טוב יותר עם מוטיבציה חיצונית – הם זקוקים למאמן, לקבוצה, או למערכת מעקב חיצונית כדי להישאר מחויבים. זה לא עניין של "טוב" או "רע", אלא של דפוסי פעולה שונים שדורשים גישות שונות באימון מנטלי. דוגמה נוספת היא קטגוריית הדרייברים במוח וההבדל בין אנשים עם דפוס הישגי גבוה לבין אלו עם דפוס שיתוף פעולה גבוה. אנשים הישגיים יתחברו לספורט אישי עם יעדים והצלחות אישיות, בעוד אנשים שיתוף פעולה ייטו לספורט קבוצתי.
מחקר UCL כאמור הראה בבירור שכאשר אנשים מקבלים פעילות גופנית שמתאימה לדפוסי התגובה הטבעיים שלהם, הם לא רק נהנים יותר – הם גם ממשיכים יותר זמן וקוצרים יותר תועלת. ייחודיות המחקר היא בכך שהוא מראה שלא מספיק להתאמן קשה או נכון מבחינה פיזיולוגית. ההצלחה טמונה בהתאמת האימון להתנהגויות וכאן נמצא המפתח לשיפור ביצועים מתמשך ולמוטיבציה שלא דועכת. בעוד המחקר עסק בתחום של ספורט וכושר גופני, שיטת אימון DIB שפיתחתי מיישמת את אותם הבנות באימון מנטלי. שיטה שלא מסתפקת בחמש תכונות אישיות כלליות אלא בצורה הרבה יותר מדויקת ומעמיקה.
שיטת אימון DIB שפיתחתי המשלבת את אבחון Accumatch שונה בנוף מאחר ולא מציעה תהליך אימון גנרי לכולם. אנחנו גם לא מסתפקים בקטגוריות רחבות של תכונות אישיות. המערכת משולבת בינה מלאכותית מזהה 49 דפוסי חשיבה ספציפיים שמשפיעים על האופן בו אדם מתייחס לאתגרים, למוטיבציה, ללמידה, לקבלת החלטות ולשינוי. המערכת מייצרת מפת מיינדסט מדויקת וייחודית שמאפשרת להתאים לכל אחד תהליך אימון מנטלי אפקטיבי להישגים מהירים ובהתאמה למטרות השינוי הקונקרטיות של האדם. כל מיינדסט פועל אחרת, מונע ממקומות אחרים, יש לו מוטיבציות פנימיות ייחודיות.
מערכת Accumatch מבוססת על מחקרים במדעי המוח שהוכיחו שדפוסים אלה אינם קבועים או גנטיים, אלא נלמדים לאורך החיים דרך חוויות, חזרה והתניה, וכיוון שהם נלמדים, הם גם ניתנים לשינוי ולעיצוב מחדש. עקרון הנוירופלסטיות ממחיש את היכולת של המוח להשתנות ולהסתגל בכל גיל. בעבר סברו שהמוח קבוע לאחר גיל מסוים, אך כיום ידוע שניתן ליצור חיבורים עצביים חדשים ולחזק מסלולים רצויים באמצעות תרגול מכוון ועקבי של דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים. בדומה לחזרה על תנועה פיזית שיוצרת זיכרון מוטורי, חזרה על דפוסי חשיבה חדשים יוצרת "זיכרון מנטלי" שהופך לאוטומטי עם הזמן. המפתח הוא לזהות את הדפוסים הייחודיים שלך, להבין איך הם פועלים, ולתכנן אימון מנטלי מדויק שמחזק דפוסים והרגלי חשיבה מועילים לאורך זמן.
אחד ההיבטים המרתקים ביותר בעבודה עם דפוסי חשיבה הוא לראות איך שינוי במה שנראה כתחום מוגדר – כמו הרגלי אימון – מביא לשינויים בתחומים שלא צפינו מראש. אנשים מדווחים על שיפור ביחסים, בביצועים במקום העבודה, ברמת הביטחון העצמי הכללית. זה קורה כי הדפוסים שאנחנו מזהים ומשנים הם דפוסים בסיסיים של עיבוד מידע וקבלת החלטות. כאשר אדם לומד להתמודד עם נטייה לדחיינות בהקשר של אימונים, הוא לומד כלים שיכולים לעזור לו להתמודד עם דחיינות גם בהקשרים אחרים. כאשר מישהו מפתח עקביות בתחום של פעילות גופנית, הוא מחזק את היכולת שלו להיות עקבי גם בתחומים אחרים. לכן, כאשר אנחנו עובדים על שינוי דפוסי החשיבה בהקשר של אימון מנטלי, אנחנו למעשה מקנים לאדם כלים לשינוי בכל תחומי החיים.
כאמור, אחת התופעות בתחום האימון המנטלי היא שאנשים נוטשים תהליכים לפני שהם מבינים מה הם צריכים ואיך הם פועלים. הם מגיעים עם ציפיות לשינוי מהיר ולעיתים עם פתרונות שאינם מתאימים לדפוסי החשיבה שלהם. כשזה לא עובד מיד, הם מפרשים זאת כבעיה בהם או ש"זה לא בשבילם". לעזיבה של תהליך אימון בטרם עת יש מחירים רבים וביניהם, איבוד אמון במאמנים ומטפלים, ביכולת לעשות שינוי, תקיעות ועוד. בעזרת זיהוי הדפוסים, אני בונה תוכנית אימון מנטלי מותאמת אישית שמתחשבת בדפוסים האוטומטיים ומנסה לעבוד איתם במקום נגדם.
אני יודע כבר מהרגע הראשון אילו דפוסים מנהלים אתכם, איך הם נוצרו ולמה אתם מתנהגים כך. במקום להילחם באישיות, המתאמנים לומדים לעבוד עם הדפוסים ולעצב אותם למען מטרותיהם. במקביל, אנחנו עובדים על שינוי הדפוסים עצמם. זה קורה באמצעות טכניקות ממדעי המוח שעוזרות ליצור מסלולים עצביים חדשים במוח. בדיוק כמו שאנחנו יכולים לחזק שרירים באמצעות אימון חוזר, אנחנו יכולים לחזק דפוסי חשיבה חדשים באמצעות תרגול מובנה ועקבי באימון מנטלי. התוצאה: אנשים נשארים בתהליך, רואים התקדמות הדרגתית ועקבית ולומדים להעריך גם את הדרך, לא רק את התוצאה.
כאשר עובדים עם ספורטאים ברמות גבוהות, הגישה נהיית מתוחכמת יותר. מדובר לא רק ביצירת הרגלי אימון, אלא באופטימיזציה של ביצועים תחת לחץ, פיתוח חוסן מנטלי ומיינדסט להישגים מירביים. ספורטאי הגיע אליי לאחר שנים של הישגים באימונים אישיים אך כשלונות בתחרויות. האבחון של AccumatchBI הראה שהוא מצליח בסביבה מבוקרת, אך לא בסביבה דינמית ולא צפויה. עבדנו על פיתוח גמישות מנטלית – היכולת לעבור בין דפוסי חשיבה לפי נסיבות – ולא על שינוי אישיותו. התוצאה: הופעה טובה יותר בתחרויות, ביטחון עצמי וחוסן מנטלי שהשפיעו על כל תחומי חייו.
מחקר UCL מספק לנו תיאור מעניין של הקשר בין תכונות התנהגות לבין העדפות באימונים. אבל הוא גם מראה לנו משהו חשוב עוד יותר – שאנחנו לא חייבים להיות בני ערובה לדפוסים שנוצרו בעבר. המחקר מוכיח שכאשר אנחנו מבינים את הדפוסים שלנו ועובדים איתם, אנחנו יכולים להשיג תוצאות טובות יותר ולהישאר מחויבים לתהליך לטווח ארוך. זה בדיוק מה ששיטת DIB מציעה – לא רק הבנה של הדפוסים הקיימים, אלא גם דרך ברורה לעיצוב מחדש של הדפוסים שאינם משרתים אותנו.
באמצעות אבחון AccumatchBI ותוכנית אימון מנטלי מותאמת אישית, אנחנו יכולים ליצור שינוי אמיתי, יציב ומקיף. השאלה אינה "איך להתגבר על האישיות שלי", אלא "איך לרתום את הדפוסים הייחודיים שלי לטובת המטרות שלי". זה ההבדל בין להילחם נגד עצמך לבין לעבוד עם עצמך. זה ההבדל בין שינוי זמני לבין שינוי שמחזיק לטווח ארוך. Different Is the NEW Better – כי כאשר אנחנו מבינים מה עושה אותנו שונים, אנחנו יכולים להפוך את זה לכוח שלנו.
מקורות: מחקר אוניברסיטת UCL, יולי 2025: "Personality type can predict which forms of exercise people enjoy", Frontiers in Psychology Journal, 2025