הפוסט נכתב בתאריך 22 בספטמבר 2016, בשעה 13:19, על ידי עדי פרבר
יש אנשים שמתנהלים בחיים בגישה רצינית כזאת, מאופקת וסגורה. במקום להביא את עצמי לידי ביטוי כמו שאני, הם עוטים איזה פרסונה שהיא לא באמת הם. הם עושים הפרדה בין מי שהם באמת לבין מי שהם בעסקים, בדייטים, ובכל תחום חיים. אני למדתי מנסיון אישי ומקצועי שאין כמו להיות אני כמו שאני. אלו האנשים שבסופו של דבר יצליחו לחוות הצלחה בחיים. אנשים יתחברו אליהם בדייט וירצו אותם כפרטנר, אנשים ירצו להיות במחיצתם, ואפילו ברמה עסקית – לקוחות פוטנציאלים יבחרו לעבוד דווקא איתם. האנשים הכי מצליחים בעולם כמו דולנד טראמפ, יו הפנר, או אופרה ווינפרי סללו את הדרך שלהם באמצעות עבודה קשה, נחישות, תשוקה, תבונה, ואומץ. ועם זאת יש להם גישה בריאה ואפקטיבית, כזאת כמו במשחק. תחשבו על וולט דיסני שבנה אימפריה מחלומות ומשחקים.
החיים הם משחק – משחק החיים אם רק תרצו לראות אותם כך. ומה שמשותף לכל אחד מאתנו ללא יוצא מן הכלל זה שכולנו שחקנים במשחק הזה. כמו בכל משחק, יש לו חוקים וכללים ברורים. אם אלמד אותם סביר להניח שהם ינחו את ההתנהלות שלי. בתהליך אימון אישי ועסקי לומדים חוקים להצלחה כדי להתקדם עוד שלב במשחק עד שננצח אותו. אם לא תדעו לעבוד עם החוקים אז סביר להניח שתפסידו. עם זאת כדי לנצח לא מספיק רק להכיר ולהבין את החוקים, צריך גם לדעת איזה חוקים בעצם נועדו בכדי שנשבור אותם. פה יש את גורם ההפתעה, את חשיבה מחוץ לקופסא. יצירתיות, או איך שאני קורה לזה 'ה'דיפרנט'.
יש משחקים ארוכים ויש משחקים קצרים. יש משחקים קלים ויש מאתגרים. יש משחקים שבהם אנחנו ותיקים ובעלי ניסיון בהם בעוד אחרים חדשים לנו. לכל שחקן יש ללא ספק סגנון ותכונות שמאפיינות אותו. תכונות מקדמות כמו למשל חרוץ, מתוחכם, מחושב, נמרץ, או תקשורתי. חשוב לדעת לרתום את כל אותם תכונות ובאמצעותם להגיע להצלחה. כמובן יש גם תכונות מחבלות כמו עצלן, מקובע, מהסס, פרפקציוניסט, דחיין או מפוזר. כל אותם תכונות שעוצרות מאותו שחקן להתקדם ולנצח את המשחק. כן, לנצח! מאחר ובכל משחק יש לנו מטרה מאוד ברורה וספציפית. כדי להצליח להשיג את המטרה ולנצלח את המשחק, דהיינו לייצר הצלחה בכל תחומי החיים, אנחנו צריכים שתהיה לנו אסטרטגיה, ונדרשים לעשות מהלכים שונים על בסיס יומיומי כדי להתקדם עד לנקודת הסיום.
כמובן חשוב לזכור שיש גם שחקנים נוספים במשחק שעשויים להשפיע על איכות וטיב המשחק שלי. אותם כללים שחלים עלי חלים גם עליהם, למעט אותם חוקים שהם בוחרים לכופף בעצמם. תשאלו את עצמכם אם אתם אלה שלרוב עושים את המהלך הראשון או שאחרים יוזמים אותו? האם אתם חושבים קדימה וצופים את המהלכים שלהם? באיזו דרך או גישה אתם מגיבים למהלכים של הסובבים אתכם? כמובן יש גם אנשים שבוחרים לא לקחת בכלל חלק במשחק ובמקום לצפות מהצד. הם חיים את החיים על תקן צופים או שופטים במשחק. אולי החיים שלהם יציבים וברורים ועם זאת הם מעולם לא יוכלו לנצח. כי מי שלא לוקח חלק פעיל במשחק לא יכול לעולם לנצח – להשיג רווחים משמעותיים ולחוות הצלחה.
משחקים זה לא שטויות…וזה בטח לא רק לילדים…יש תיאוריה שלמה בשם תורת המשחקים שקשורה ישירות לעולם העסקי והכלכלי. תיאוריה שאומרת שכמו שכל אחד מהשחקנים במשחק רוצה לנצח, כך גם בחיים שלנו כל אחד שואף להגיע לרווח מקסימלי. היא מנתחת מצבי עימות ושיתופי פעולה אפשריים בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים. ממש כמו מצבים זהים שאנחנו חווים במשחקים השונים. מטרתה ללמוד מודלים של התנהגויות שחקנים בדרך לנצחון במשחק. למשל האם השחקנים נותנים אמון? כיצד הם מנהלים משא ומתן? מה הדרך בה הם מקבלים החלטות? האם הם תחרותיים או יוצרים שיתופי פעולה? שחקנים קבוצתיים או סוליסטיים? יוזמים או מגיבים? האם הם משחקים בצורה מסודרת, עקבית, עיקשת? או אולי המשחק שלהם מבולגן, דינמי, ומוותר? איך התקשורת בין השחקנים? איך הם מתפקדים בתנאי לחץ?
השאלה הגדולה היא האם בדרך ללנצח את המשחק אנחנו זוכרים ליהנות? יש כאלו ששכחו או פשוט לא יודעים איך ליהנות מהמשחק. לפעמים זה כי הם לא מבינים את חוקי המשחק ולא יודעים לשחק. מאמן אישי ועסקי בהחלט יכול ללמד ולהכווין אותם. לפעמים הם לא נהנים כי הם רצים אחרי תוצאה סופית עתידית ושוכחים שהדרך היא 90% מהזמן שלנו – אז מה זה שווה אם לא נהננו ממנה? אין ספק שאם אנחנו לא נהנים מהדרך אז אין בכלל טעם לשחק. יתרה מזאת, מי שלא נהנה מהמשחק גם פוגע בסיכויים שלו להצליח.
שאני מנסה להשיג משהו מתוך לחץ, סבל, או פחד זה ניכר וללא ספק זה בסופו של דבר פוגע לי גם בתוצאה. להבדיל אם אני מנסה להשיג משהו מתוך שמחה, הנאה, ולמידה. אני יכול להבטיח לכם שאלה שלא נהנים מהמשחק וכן ניצחו בו, גם אז לא יהיו מאושרים כי הם יהיו חייבים מאוד מהר להיכנס למשחק חדש. ושוב לחכות לריגוש הרגעי שיגיע בשיאו ובסופו של המשחק. הם חיים מ-game over ל-game over ונחשו מה? בסוף המשחק באמת נגמר. מבלי שהם נהנו או הפיקו ממנו. אחד האלמנטים שעוצרים אנשים מליהנות ממשחק החיים היא אי ודאות. העניין הוא שאי ודאות היא התנאי הכי בסיסי לעצם קיומו של משחק. ובמשחק (החיים אם תרצו) דווק לפעמים מספיק לבחור קלף אחד או להטיל קוביה כדי לשנות את תוצאות המשחק לחלוטין.
אז מה אם אתם מבוגרים? הורים? אז מה אם אתם בעלי עסקים או אמנים מפורסמים? זה לא אומר שאתם צריכים להפסיק ליהנות ולשחק! החיים שלכם הוא מגרש המשחקים שלך אז צאו ותהנו מהם. תחשבו על החיים שלכם וזהו את המשחק שאתם משחקים. האם החיים שלכם הם משחק רולטה כי אתם פסיביים ובעיקר מסתמכים על המזל? אולי העסק שלכם הוא כמו מונופול ובכל שלב אתם משקיעים בהם עוד ועוד? אולי החיים שלכם מרובעים כמו משחק קופסא או שכבר יצאתם מהקופסא? ואולי החיים שלכם הם בכלל במשחק מחשב…העיקר תזכרו שאתם יכולים לבחור באיזה משחק לשחק, מתי אתם רוצים לשחק ולכמה זמן? איך אתם רוצים לשחק ועם מי? רק תעשו לי טובה ובזמן שאתם כל כך שקועים בתוך המשחק אל תשכחו שאתם רוצים לנצח את המשחק וגם פשוט ליהנות מהדרך כי בסופו של דבר זה רק…משחק 🙂