הפוסט נכתב בתאריך 29 באוקטובר 2023, בשעה 7:37, על ידי עדי פרבר
איך להתמודד עם משבר זה ככל הנורא הנושא הכי נפוץ בקרב מאמנים אישיים ומטפלים כרגע. מאחר וזה פוגש כל אחד ואחת מאתנו בימים אלו, במהלך מלחמת חרבות ברזל. אבל מעבר להתמודדות בימי משבר קולקטיבי, כל אחד מאתנו חווה משברים אישיים במהלך החיים. לצערי, לא נוכל להימנע מהם כי הם חלק בלתי נפרד מהמציאות ולרוב אינם בשליטתנו. מה זה משבר? אירוע או תקופה חריגה ופתאומית בעלת פוטנציאל השפעה שלילי בחיי יחיד, חברה, ארגון או מדינה, אשר תוצאותיו יכולות להביא לפגיעה חמורה עד כדי איום על עצם קיומם. תקופת משבר מתאפיינת בקשיים ובבעיות ומוציאה אותנו משמעותית מאזור הנוחות שלנו.
נכון לכתיבת הבלוג כולנו ללא יוצא מן הכלל חווים משבר, מאז ה-7.10. כל אחד מזוית דיפרנט ובעוצמה דיפרנט. זה השתקף לי בבהירות משבוע האימונים האישיים והעסקיים מיד לאחר אותה שבת ארורה. היה מאתגר במיוחד שכתבתי בלוג אימון אישי על קואצ'ינג בזמן מלחמה בו תיעדתי את החוויות בעיני ומתוך הזויות השונות שהמתאמנים אצלי הביאו למפגש האימון. שבוע האימונים השני ובמיוחד השלישי כבר היו נראים דיפרנט. השתקף מהם בבהירות איך כל אחד מאתנו גם בוחר להתמודד עם משבר באופן שונה. זאת ללא קשר לאופי ועוצמת האירוע החיצוני אלא בהתאם למיינדסט ועוצמת המחויבות של אימון מנטאלי.
כל אחד מתמודד דיפרנט בימי משבר קולקטיבי. כך גם בכל התמודדות עם משברי החיים השונים. התמודדות עם משבר בזוגיות, התמודדות עם משבר גירושין, התמודדות עם פרידה מבן אדם קרוב. גם בחיים המקצועיים אנחנו עשויים להתמודד משבר קונפליקטים בעבודה. חלקנו נאלצים להתמודד עם משבר דרכים או התמודדות עם משבר אמון. יש כמובן התמודדות עם משבר אמצע החיים כאשר כל כך הרבה אנשים שואלים איך להתמודד עם משבר גיל 50, 40. כמו בחיים האישיים כך גם במשבר הנוכחי, מנכ"לים שכירים או מנכ"לים בעלים, יזמים, בעלי עסקים, שכירים או עצמאיים שהמלחמה תפסה אותם בשלב של הסבה מקצועית – אופי התמודדות עם משבר התחלקה לשניים.
אלה שפיתחו לאורך זמן חוסן אישי בעזרת אימון אישי, כמוני. לצד הצער, הכאב ואי וודאות שעדיין חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית שלנו, ואין לדעת לעוד כמה זמן. הם משתמשים בקבלה, ההבנה שאלו הנתונים בחיינו כרגע בהווה. הם מתמקדים בכאן ועכשיו שזה באופן טבעי מוריד סטרס ומעלה תחושת אחריות. להבדיל מאלה שמתמקדים בעת משבר באיך היה לפני או מה הם רוצים שיהיה בעתיד, מה שמעלה את מפלס החרדה. הם מכניסים פתיחות לסיטואציה וכך מתחילים לחזור לשגרה מסוימת ולתפקודיות. כמובן הם ממשיכים להתאמן על עבודה מנטלית של קואצ'ינג.
הכלים והתפיסה של אימון אישי היא להקנות מיומנויות שיסייעו לנו להיות יותר אפקטיביים, להתנהל במיטביות ולחוות חיים מוצלחים יותר, רגשית ופיזית. דווקא ברגעי הקושי אנחנו עוד יותר צריכים להקפיד על האימון המנטאלי שמסייע לנו לפתח חוסן אישי. שהכול טוב בחיינו, זה לא חוכמה להתאמן, נכון? דווקא במצבים של משבר אימון אישי יאפשר לנו בקבלת החלטות, נקיטת יוזמה, שמירה על נהלים או הרגלים בריאים, חיזוק מוטיבציה, תחושת העצמה ועוד שלל משאבים חשובים שמסייעים לנו לעבור את המשבר בהצלחה.
החלק השני של האנשים הם אלה שמתקשים איך לפתח חוסן נפשי בתקופות משבר. אז הדפוסים הישנים שלהם הם המקום שאליו המוח הולך באופן אוטומטי. ללא אימון מנטאלי יזום ומוכוון הם הולכים לאזורי הנוחות שלהם, לתגובות הישנות. בעקבות זה הם גם בוחרים לא לשמור על הרגלים מקדמים. מה שעשוי להביא אותם ואת תהליך האימון שלהם לרגרסיה. גם אם זמנית. שוב, חשוב להפנים שדווקא במצבים אלו התנהלות אפקטיבית היא זאת שתביא לבחירות נכונות, שבהמשך יסייעו לנו לצאת מהמשבר בעוצמה בכל תחום חיים.
רק השבוע נזף בי במהלך אימון מנכ"ל שאני דוחף אותו יותר מדי וזה לא עושה לו טוב. אבל בקואצ'ינג המאמן הוא תמיד שיקוף של המתאמן. מתוך ההיכרות שלי עם המתאמן, ועם מפת הדפוסים של שבין היתר מכילה הישגיות יתר ובקרת איכות גבוהה. ללא ספק הוא הוציא עלי את התסכול והביקורת שלו על עצמו. זה בסדר, זה גם חלק לגיטימי וחלק מהעבודה שלי כמאמן אישי ועסקי. אני לא שופט מתאמנים שמתקשים, תקועים או ברגרסיה. יחד עם זאת, תפקידי לשקף להם בכנות ולרתום אותם לביצועים ותוצאות טובות יותר.
באימונים ובהרצאות קואצ'ינג אני אוהב להשתמש בדוגמה מתוך החיים שלי בתקווה שתעורר השראה. אני יודע בוודאות שעדי של לפני 12 שנים, לפני שנחשפתי לעולם האימון, היה בוחר להיכנס למיטה ולהתחפר בפוך עד שיעבור זעם. איזה מנחם זה להיות בפוך ולצפות בנטפליקס. אם אפשר אז גם עם כמה קרטונים של גלידת בן אנד ג'רי מפנקים. אבל האם זה מקדם אותי? האם זה אפקטיבי לתוצאות שאני רוצה ושעבדתי עליהם כל קשה עד כה? האם זה מנהיגותי לבני זוג שלי, לעובדים שלי, לשותפים העסקיים שלי? לילדים שלי? כולכם יודעים שהתשובה היא חד משמעית לא!
אז אולי זה גם נהיה לא פוליטיקלי קורקט, להניע אנשים לחזור לשגרה ולהיות הגרסה הכי טובה שלהם גם בשעת כאב. בטח בעולם שכל בן אדם שני סובל מחרדות. במדינה שלכל אחד יש מה להגיד על מה שאנחנו עושים או אומרים. אז פאק איט! אני לא פוליטיקלי קורקט, אני דיפרנט. מניסיון אישי בהתמודדות עם משברים אישיים בשנים האחרונות, זה הכרחי ואף משתלם לעשות את המאמץ. כל עוד אין לנו שליטה על הנסיבות שגרמו למשבר בחיינו, יש לנו שליטה על הדרך בה אנחנו בוחרים להגיב.
עדי של היום למד להתמודד עם משברים בעזרת האימון האישי. כשאנחנו שומרים על מודעות לדפוסים האוטומטיים שלנו, ופועלים ומתנהלים ע"פ עקרונות האימון. זה משנה חיים! נוכל לנהל את המשבר, לצמצם נזקים, לקבל החלטות מושכלות. היום אני גם מבין מתוך משבר נולדות הזדמנויות. למדתי להתמודד עם משברים בגישה מאוזנת. מבין שאפשר לכאוב תוך כדי תנועה. הכרחי לתפקד תוך כדי חוסר מוטיבציה. לא בהכרח זה תמיד יהיה ב-100%, לא מושלם, וגם זאת תובנה חשובה בהתמודדות עם משברים. וגם את.ה יכולים ללמוד את זה!