ספר הילדים "לעוף" שכתבה סיגל מגן, מצטרף לשחפים של צ'כוב וליווינגסטון שמלמדים אותנו להיות חופשיים כמו שאנחנו. פוסט שכולו קבלה עצמית בדרך למציאת מסלול התעופה הפרטי והמיוחד רק לנו. רוצים ללמוד לעוף ולשבור את תקרת הזכוכית שלכם? כנסו לפוסט
ספר הילדים "לעוף" שכתבה סיגל מגן, מצטרף לשחפים של צ'כוב וליווינגסטון שמלמדים אותנו להיות חופשיים כמו שאנחנו. פוסט שכולו קבלה עצמית בדרך למציאת מסלול התעופה הפרטי והמיוחד רק לנו. רוצים ללמוד לעוף ולשבור את תקרת הזכוכית שלכם? כנסו לפוסט
חג פורים נתפס לרוב כקליל ומבדר בעוד הוא מכיל עומקים ורבדים מרתקים, מתעתע? נראה שגם החג התחפש בעצמו. מאמנים אישיים וכותבי מאמרים רבים יוצאים כנגד המסכות שאנחנו שמים על עצמנו בחיי היום יום, בעבודה ואפילו בפייסבוק. אבל אני טוען שהמסכות האלו הם כלים שמבטאים חלקים אמיתיים ממי שאנחנו והיכולת להשתמש בהם היא יתרון גדול. שייקספיר אמר שהעולם הוא במה וכולנו שחקנים ומה רע בלקחת את החיים כמשחק במקום להיות רציניים מדי. אנחנו לא חייבים להיות קשים עם עצמנו ולהרגיש מזויפים כשאנחנו בסך הכל רוצים להתפתח ולשבור את תקרת הזכוכית שלנו. אני רואה בפורים הזדמנות להתחבר ליצירתיות, לדמיון, ליכולת להשתנות ואפילו …
צפייה בסרט שובר הצרפתי שובר הקופות "מחוברים לחיים" גרמה לי לחשוב על הדינמיקה בין מאמן למתאמן ועל התהליך ששני הצדדים עוברים במפגש בחדר האימון. בנוסף, צפייה בסרט מעוררת השראה ומייצרת מוטיבציה.