תרבות

ספי ריבלין – איש תיאטרון, בדרן, לוחם ומנטור, היה ענק בזכות ועל אף כל צדדיו! תמיד ביטא את דעותיו האישיות/פוליטיות, גם אם בברנז'ה נחשבו לאחרות, והפגין יכולות לחימה והתבוננות בהתמודדותו עם מחלת הסרטן!

על ספרו החדש של גיל זוהר, מטפל באמנות חזותית שקשר את גורלו עם במאי הקולנוע עמוס גוטמן. על עולמו של האחר שמתקשה להשתלב בחברה הישראלית השמרנית של שנות ה-80, כפי שמשתקף בחייו ובסרטיו של עמוס גוטמן.

כמאמן אישי אני פתוח תמיד לקבל השראות, אבל בהחלט הופתעתי לקבל אותם מקקטוס ומלפפון. על סיפורם של רבטוס וקאמבר, שיצר האמן מיקי מוטס, ושהפכו להצלחה ברחבי העולם.

פוסט שמוקדש לאחד האמנים המשפיעים בסצנה הרוק האלטרנטיבית במשך עשורים, לו ריד. על אמן בלתי מתפשר, פורץ דרך שנאמן לאמירה שלו ולא לשיקולים מסחריים.

על גאווה, יציאה מהארון, תקשורת, סודות, הורים וילדים בהצגה "לא בבית ספרנו" בהשתתפות אסתי זקהיים. לכולו יש ארון פרטי משלנו ומתישהו מגיע הזמן לשלם את "המחיר" ולצאת ממנו

אמנם בשבת האחרונה צויין יום המריחואנה הבינלאומי, אבל לגרסה המחודשת של ההצגה מה ריחואנה? הוזמנתי חודש מראש. כמובן שמייד עדכנתי את הגוגל קאלאנדר שמא אשכח. לאחר יום עמוס באימונים אישיים, אני ובן זוגי הגענו כרוח סערה דקות ספורות לפני תחילתה. מיד בכניסה הבנו שהחיפזון היה מיותר והשעה שצויינה על ההזמנה, כנראה בהשפעת הג'ט לג משעון החורף, הקדימה בחצי שעה. אמרתי לעצמי בלב, סטלנים. בדיעבד היינו זקוקים לחצי השעה הזאת, תזכורת לכך שעלינו לקבל שלדברים יש סדר משלהם, ולעולם איננו יודעים מהי טובתנו המירבית. הסתבר שההזמנות לא חיכו לנו בקופה והפעם אמרתי בקול רם, "אחח איזו חבורת סטלנים". יצאנו החוצה כדי למצוא …

מופע הבכורה של היצירה Poodle-It הוכיח שאפשר לעשות דברים אחרת ובהחלט העניק לי ולבן זוגי שיעור טוב בפתיחות. הכל התחיל כשקיבלתי הזמנה למופע המחול של להקת אנימטו בסוזן דלל, לצערי קובי שמח פחות ולא יצא בצעדי מחול. כבני אדם אנחנו אוהבים לקטלג את הדברים שאנחנו אוהבים או לא אוהבים, הרבה פעמים אפילו מבלי להתנסות באופן אישי. כמו שלא נוכל להכריז שאיננו אוהבים חציל מבלי שטעמנו אותו, כך לא נוכל לקבוע אמירה על אמנות, אנשים או על עצמנו מבלי שנבדוק אותה קודם לכן. חמוש בתובנה הזאת ובהבטחה לסושי וקאווה בתום המופע, יצאנו לדייט תרבותי מתמיד.   "פודלית" היא יצירה שמספרת על …

בשבוע האחרון הוזמנתי לאירוע השקה חגיגי של עמותת "דרייב" שחזונה לטפח יכולות אישיות ולמצות פוטנציאל של בני נוער בבתי הספר, תחום עיסוק שמשום מה טרם נמצא לו מקום במערכת. אחרי שנתיים של פעילות במרץ ובהתלהבות הגיע הזמן לחשוף את ההישגים ולהעביר הילוך . האווירה היתה מרגשת מאוד, מזל שעינב גלילי איזנה זאת עם הציניות המפורסמת והשנונה שלה. נראה היה שאפילו היא לא יכלה להישאר אדישה מהדרייב של מייסדת העמותה, עדי כהן-לוי, והציגה אותה כמי ש"הצליחה לעשות משהו במצב המדכא כפי שהוא משתקף מהכורסא שלנו". האם היא התכוונה למצב האומה? בהשראת הכלים של הקואצ'ינג, גם  גלילי שיתפה את הקהל בהצלחה פרטית משלה, הפעלת …