ספי ריבלין מלא הפתעות – אמן ואיש גדול בזכות ועל אף כל צדדיו

לא רק עולם המוזיקה הישראלי ספג אבידות קשות בשנים האחרונות, שהאחרונה שבהם היתה בלכתו של אריק איינשטין. בשנה החולפת גם עולם התיאטרון והבידור ספג שוב אבידות קשות, כאשר נפרדנו מזהרירה חריפאי, רוזינה קמבוס, ענת גוב, וכעת ספי ריבלין, שחקן בעל כישרון ללא גבולות ויכולת בימתית מיוחדת במינה. אני באופן אישי גדלתי עליו החל מהבית של פיסטוק, רגע עם דודלי, זהו זה, הופה היי ופסטיגלים. נקרעתי באמת מצחוק כשצפיתי בו בדמויות שגילם בסדרה מוצ"ש. לא כולם יודעים אבל מלבד היותו בדרן מחונן, ספי היה שחקן נפלא. הוא למד משחק ב"בית צבי", והיה מראשוני שחקני תיאטרון החאן עם הקמתו מחדש בשנות השבעים.

יש שחקנים שיודעים לבדר ויש כאלה שלהצחיק זה המהות שלהם, ספי היה מאותם יחידי הסגולה. ישנה אמונה מגבילה שבשביל להיות אמן צריך לסבול, דבר שמסביר התנהגויות מחבלות של אמנים ומונע את הצלחתם. אבל ספי תמיד אמר בבדיחות הדעת "לצערי היתה לי ילדות מצויינת". בין הבית בו גדל לזה של יגאל בשן הפריד שדה ופרדס. ספי בהיותו נער פחד ללכת לבד לעיר הגדולה ראשון לציון, אז היה מתלווה לחבורת ילדים שהתקהלו בבית בשן. הוא היה מספר להם סיפורים ומצחיק אותם, שם לראשונה הבין שהוא רוצה לעמוד מול קהל.

במקביל שיחק ספי בקבוצת הפועל ראשון לציון בכדורגל, שם היה קיצוני שמאלי יוצא מן הכלל. בפוליטיקה היה בצד השני של המתרס. ההנחה שכל האמנים הם שמאלניים הינה הכללה. בתהליך האימון אנחנו לומדים כיצד הכללות יוצרות עבורנו תפיסות מוטעות בהם אנחנו מאמינים. גם כשאני הייתי שחקן הייתי ימני מובהק בדעותיי, על אף שאלו השתנו במהלך השנים. מעולם לא הסתרתי אותם, והייתי פתוח לגמרי להביע אותם בכל הזדמנות שנוצרה. לעומת זאת, את הנטייה המינית שלי הסתרתי לחלוטין. אני בהחלט יכול להבין את הקושי שחווים אמנים להביע את האמת שלהם, מחשש שזה יפגע בהזדמנויות בקריירה. אותי החיים לימדו שדווקא כשאנחנו מבטאים את עצמנו כמו שאנחנו, גם אם זה אחר מהסביבה, הרווח גדול יותר ונפתחות בפנינו שלל הזדמנויות חדשות. לכן אני מוריד את הכובע בפני ספי, לא על הדעות שלו אלא על זה שביטא אותם.

מספרים קרוביו שהיה איש מיוחד, משפחתי, ובעל חום אנושי נדיר. עם מותו חשפה עדי בן ישראל, בתה של השחקנית אפי בן ישראל, על היותה בתו הסודית. היא שיתפה על הקשיים שחוותה והניסיונות שכשלו ביצירת קשר עם אביה בעודו בחיים. המלעיזים ישר קפצו והעידו על פגם באישיותו. אבל אני רוצה להזכיר לכם שאף אדם אינו מושלם ושכולנו עושים טעויות, עדיין אנחנו טובים בזכות ועל אף כל צדדינו. גם אני עשיתי טעות ופירסמתי בעמוד הפייסבוק שלי על לכתו של ספי ריבלין בעודו בחיים. אני רוצה להאמין שהוא היה לוקח זאת בהומור. זכרו שהטעויות שלנו לא בהכרח מעידות על מי שאנחנו, ובהחלט נצלו כל רגע של חיים כדי ללמוד מהם לפני שיהיה מאוחר.

אפשר ללמוד הרבה מספי גם מההתמודדות המרשימה שלו עם מחלת הסרטן. כבר ב-1993 החל ספי לחוש בבעיות במיתרי הקול. הוא ירד מהבמות עד שמצבו ישתפר, התמקד בעשייה טלוויזיונית, ובהמשך אף יצר את הסדרה "ספי" שאיפשרה לו להימנע מדיבור. רק שנים מאוחר יותר ב-2006 התגלתה מחלת הסרטן בגרונו. והומלץ לו על כריתה מלאה של מיתרי הקול. ספי החליט לצאת למאבק ואיתר רופא בבוסטון שהמציא טיפול חדשני. תוך  שבועיים עבר בבוסטון את הנתוח הראשון מתוך סדרה ארוכה של ניתוחים, בניסיון להימנע מכריתת מיתרי הקול. ב-2010 הצהיר ספי שהחלים מהסרטן, ושיתף בראיונות את תהליך ההחלמה שלו כדיי לתת השראה לחולי סרטן.

 ספי חזר לבמות והשתתף בהצגה "גיבורים" בתיאטרון הבימה, אך שנתיים לאחר מכן חזרה המחלה. הפעם לא נותרה ברירה מלבד הסרת מיתרי הקול, וקולו אבד לחלוטין. הוא אכן היה גיבור וגם במצב החדש מצא יתרונות. חבריו מספרים על השלמה כמעט זנית בשנותיו האחרונות. הוא המשיך להצחיק, לשמח ולנחם את מנחמיו על ידי משלים ובדיחות שכתב. הפך למתבונן והעיד "כל החיים הסתכלתי אבל לא ראיתי". באחת התובנות שלו אף התייחס לנושא הדחיינות, אחד הנושאים הנפוצים איתם אני מתמודד עם המתאמנים שלי. הוא כתב "אנחנו מבזבזים את החיים בכך שדוחים את מחר. לא טוב לך בעבודה, במשפחה, רוצה להגשים חלום? תעשה עכשיו, למה לדחות. הטרגדיה בחיים היא לא שהם נגמרים כל כך מהר אלא שלוקח לנו כל כך הרבה זמן להתחיל אותם". אז קחו השראה מספי, שימו חיוך על הפנים והתחילו לחיות.

אשמח מאוד לקבל ממך פידבקים ושאלות.

הרשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים על תכנים חדשים והטבות בלעדיות או צרו קשר עכשיו והתחילו להתאמן יחד איתי בטלפון 054-2321933 או במייל info@dib.co.il

אם אהבתם לחצו על "like" ושתפו גם ברשתות החברתיות